רקע: סבים רבים לוקחים על עצמם תפקידים של עזרה בטיפול בנכדים. משימת הטיפול בנכדים עשויה להיות בעלת היבטים חיוביים ושליליים, המותנים בגורמים כמו מידת הנכונות לטפל, רמת המחויבות, תחושת העומס והמשאבים הקיימים. מחקרים מעטים ביותר בדקו את חווית הטיפול בנכדים והשלכותיה על בריאות פיזית ורווחה נפשית, ואף לא אחד בדק סמנים פיזיולוגיים של דחק.
מטרות: לבחון ולאפיין את תהליך הדחק של הסבים המסייעים בטיפול בנכדים באמצעות בחינת הקשרים שבין מאפייני הטיפול, לבין גורמי דחק ולבין ההשלכות על הרווחה הנפשית והבריאות הפיזית. הממצאים שיוצגו הם חלק ממחקר רחב המשלב מחקר איכותני וכמותני, שמטרתו להרחיב את הידע באשר להשלכות טיפול בנכדים על בריאות הסבים, באמצעים
שיטה: השתתפו 243 סבים וסבתות, בטווח גילים 57-85, המסייעים בטיפול בנכד אחד או יותר באופן קבוע ומתמשך, בהיקף של לפחות 5 ש"ש.
ממצאים: מספר גבוה של ימי טיפול קשור לרווחה נפשית גבוהה במונחי רגשות חיוביים ושליליים, שביטויה בחומרת סימפטומים סומאטיים נמוכה ובשונות קצב לב גבוהה. אולם, מספר ימי טיפול גבוה נמצא קשור גם לתפיסות גבוהות של עומס בתפקיד. נמצא שתפיסות גבוהות של עומס בתפקיד ושבי בתפקיד נקשרות לתוצאות שליליות של רווחה נפשית ובריאות פיזית. נמצא שהיקף גבוה של שמירה בלילות, טיפול במספר נכדים גבוה ומשך שנות טיפול רב, נקשרים לתוצאות בריאות שליליות שביטוין בשונות קצב לב נמוכה.
מסקנות: לסיוע השגרתי של הסבים בטיפול בנכדים יכולות להיות השפעות חיוביות על רווחתם הנפשית ובריאותם הפיזית של הסבים, אך זה תלוי בתפיסות הסבים את היקף הטיפול ואת דרישותיו. לתחושות של עומס ושל שבי בתפקידי הטיפול יתכנו השפעות שליליות על פרמטרים של בריאות נפשית ופיזית.
תרומה: המחקר מרחיב את הידע אודות השלכות הטיפול המסייע-הקבוע בנכדים, על הרווחה הנפשית והבריאות הפיזית של הסבים, כמו גם את הידע הכללי אודות תהליכי דחק בגיל הזקנה והשלכותיהם.
