The Role of Maariv and Yediot Acharonot in the 1977 Upheaval

מבחינה תקשורתית הייתה מערכת הבחירות של 1977 הראשונה בתולדות המדינה שבה מילאה הטלוויזיה תפקיד מרכזי וחשוב: מאמץ רב הושקע בתשדירי הבחירות, ולראשונה נערך עימות טלוויזיוני בין מועמדי שתי המפלגות הגדולות לראשות הממשלה, כחלק מתהליך האמריקניזציה של קמפיין הבחירות. אולם גם לעיתונות המודפסת, ובראשה שני עיתוני הערב רבי התפוצה, "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", היה תפקיד משמעותי בעיצוב השיח הציבורי ערב ההליכה לקלפי. משקלם של שני עיתונים אלה ב-1977 היה משמעותי, נוכח ההתכווצות שחלה באותן שנים במפת עיתוני הבוקר, שהותירה בעיקר את "הארץ" ועיתוני מפלגות השמאל "דבר", "על המשמר" ו"קול העם", לאחר שעיתוני הימין "חרות", "הבוקר" ו"היום" נסגרו בעשור.

בחינת הסיקור, הפרשנויות ומאמרי הדעה בעיתוני הערב בחודשים שקדמו לבחירות (מדצמבר 1976 עד מאי 1977) מצביעה, בין היתר, על המאפיינים המרכזיים הבאים:

• הצגת סדר יום תקשורתי שבו הודגשו נושאים הנוגעים לחשדות בשחיתות או עברות אחרות של אישים במפלגת העבודה או בארגונים הקשורים אליה, ובראשם העמדתו לדין והרשעתו של אשר ידלין, התאבדות השר אברהם עופר בעיצומה של חקירה שנוהלה נגדו, פרשת חשבון הדולרים של משפחת רבין; המאבקים הממושכים בצמרת מפלגת העבודה על ראשות הרשימה לכנסת; האינפלציה, שביתות במשק ובעיות כלכליות אחרות. בנושאים הללו הייתה משמעות שלילית למפלגת העבודה, אם כי לא ניתן לטעון שהייתה בעמדת העיתונות בנושאים אלה הטיה מכוונת.
• אזכור מתמשך של האפשרות שלראשונה בתולדות ישראל ייתכנו חילופי שלטון, בבחינת תרחישים מסוג זה, בהגדרת האירועים השונים בתחום טוהר המידות כ"דמדומי השלטון" ועוד. ביטויים מעין אלה הטמיעו בתודעה הציבורית את האפשרות ששלטון העבודה עשוי להגיע לקיצו.
• הפניית תשומת לב תקשורתית רבה לפעילותו של השחקן החדש שנכנס למערכת הפוליטית, יגאל ידין, ככוח שלישי שהחל לצבור תמיכה.