חיים במקצוע או מקצוע לחיים?
מחויבות העובד הסוציאלי בתחילת דרכו למקצועו, והקשר שלה לסוג הארגון, לעמימות התפקיד ולסגנון ההתקשרות

רציונל/רקע מדעי:

המחויבות למקצוע העבודה הסוציאלית מגלמת בתוכהּ אמונה וקבלה של ערכי המקצוע. מחקרים מעידים על כך שהמחויבות למקצוע קשורה לאפקטיביות העבודה של עו"סים, ומזוהה כגורם מניע להישארותם בתפקידם. בשנתיים הראשונות לעבודתם של עו"סים בשדה, מתגבשת זהותם המקצועית ובשנתיים אלו, העובדים מקבלים החלטה קריטית האם להישאר במקצועם או שמא לעבור לאפיק תעסוקתי חלופי. עם זאת, מעט מאוד מחקרים עסקו בנושא זה, ואלו שכן עשו כן בוצעו לפני למעלה מעשור, תקופה שבה מערך שירותי הרווחה בישראל היה שונה לעומת כיום.

מטרות המחקר ושיטה:

למחקר זה שתי מטרות עיקריות. האחת, פיתוח תיאורטי של מושג המחויבות למקצוע בקרב עו"סים בתחילת דרכם המקצועית, והשנייה בחינת הגורמים הקשורים אליה. המחקר היקף 164 עו"סים מכל רחבי הארץ, בשנתיים הראשונות לעבודתם בשדה. שיטת המחקר הייתה כמותנית והתבססה ברובהּ על שאלונים מקוונים שנשלחו לתיבות הדוא"ל של משתתפי המחקר.

ממצאים:

הממצאים העידו על כך שהמחויבות למקצוע קשורה לעמימות תפקיד ולמגזר הארגוני שבו עובדים העו"סים. עם זאת, המחויבות למקצוע לא הייתה קשורה לסגנון ההתקשרות של העובדים.

מסקנות והמלצות יישומיות:

הממצאים מעידים על כך שבכדי להגביר את המחויבות למקצוע של העו"סים בתחילת דרכם, יש להקפיד על הגדרות תפקיד ברורות, עם רמה מינימלית של עמימות ושל ביורוקרטיה נוקשה. הממצאים מעידים עוד על כך שלהדרכה יש תפקיד מרכזי במחויבות למקצוע. המלצות המחקר הינן שמנהלים ומדריכים מצופים להשקיע משאבים בהפגת עמימות התפקיד של העו"סים בתחילת דרכם, באמצעות חלוקת תפקידים ברורה ותיאום ציפיות. באשר לתרומה לתיאוריה, במחקר זה המחויבות למקצוע נבחנה לראשונה דרך גורמים אישיים, ארגוניים, אישיותיים וגורמי עמדות, בחינה שטרם נעשתה עד כה בהֶקשר למחויבות למקצוע של עו"סים בתחילת דרכם המקצועית בשדה.