רקע: למרות ההתקדמות הרפואית בטיפול בנשאי נגיף ה-HIV, חוויתם בכלל ובעדה האתיופית בפרט, נותרה נושא כאוב ומורכב. הנשאים מתמודדים עם מחלה הנושאת בתוכה סטיגמה קשה ומגיעים מקבוצה תרבותית במצוקה, אשר חבריה מוצאים עצמם במציאות חברתית, כלכלית ותרבותית קשה, זרה ומנוכרת. זוהי מציאות רחוקה מערכיהם המסורתיים, אשר בה ההישרדות מאתגרת וכל אמצעי ההתמודדות המסורתיים התהפכו על יוצרם, בייחוד הקושי להיעזר ברשתות התמיכה הקיימות בשל חשש מחשיפה ודחייה ובעקבות כך החרפת הכאב והתסכול.
מטרות: שיפור איכות החיים של הנשאים, הפחתת תחושת הבדידות, ועיבוד חווית הנשאות.
שיטות: התערבות קבוצתית מותאמת תרבותית, בת 15 מפגשים שבועיים בה השתתפו שמונה, גברים ונשים בגילאים 30-50. הקבוצה הונחה על ידי כותב תקציר זה, יחד עם מנחה ומטפל ביבליותרפיה ופסיכודרמה, ובליווי מתאמת תרבות בת העדה, אשר סייעה בתרגום והגישור. נעשה שימוש בכלים השלכתיים כגון סיפורי עם לצד משחקי תפקידים, אשר אפשרו חיבור למקורות התרבותיים והבעת סיפורם בצורה עקיפה ולא מאיימת של התקה.
תוצאות: 8/9 מהמשתתפים סיימו בהצלחה את ההתערבות, שנחתמה בטקס "בונה מסורתי". הקבוצה אפשרה עיבוד חווית הנשאות וסוגיות רלוונטיות כגון בדידות, אפליה חברתית, בושה, אשמה ותחושות אובדן במרחב חברתי תומך. מחצית מחברי הקבוצה נכנסו למעגל התעסוקה וכל חברי הקבוצה החלו להשתתף בפעילויות חברתיות המיועדות לנשאי HIV.
המלצות ומסקנות: במפגשי הערכה פרטניים שהתקיימו עם המשתתפים כמספר חודשים לאחר תום ההתערבות, דווחה שביעות רצון גבוהה מההשתתפות בה וצוינה השפעתה על איכות חייהם. לאור זאת, מומלץ השימוש בכלי מותאם תרבות גם עבור קבוצות ייחודיות תרבותית נוספות.
