רקע: מחויבותם הראשונית של העובדים הסוציאליים (להלן העוסי"ם) ללקוחותיהם יכולה להיות מאותגרת על ידי צרכים ודרישות מנוגדות של הארגון בו הם מועסקים. קושי זה יכול להתעצם במוסדות לטיפול ממושך בשל המאפיינים הטוטאליים של מוסדות אלו.
מצוקה מוסרית מתייחסת לקושי של איש המקצוע לפעול על פי מחויבותו ללקוחות בשל אילוצים ומגבלות חיצוניים. לצורך המחקר הנוכחי נבנה ותוקף סולם ייחודי לבחינת מצוקה מוסרית בקרב עוסי"ם במוסדות לטיפול ממושך עבור זקנים (הכוללים מוסדות סיעודיים, בתי אבות ודיורים מוגנים).
מטרה: לזהות האם קיימת טיפולגיה של עוסי"ם המועסקים במוסדות לטיפול ממושך לזקנים והאם טיפולוגיה זו קשורה למצוקה מוסרית.
שיטה: המחקר כלל 216 עוסי"ם, המועסקים במוסדות לטיפול ממושך. ניתוח אשכולות בשני צעדים בוצע במטרה לזהות פרופילים שונים של עוסי"ם במוסדות אלו, בהתבסס על מאפיינים סביתיים (סביבה אתית ותמיכה) ואישיים (שליטה ועמידות). השונות של האשכולות המזוהים והקשרים שלהם למצוקה מוסרית נבחנו.
ממצאים: ארבעה אשכולות של עוסי"ם במוסדות לטיפול ממושך זוהו. האשכולות נבדלו אחד מהשני באופן מובהק ביחס למאפייניהם הסביבתיים והאישיים וביחס לחווית המצוקה המוסרית שלהם.
מסקנות: ארבעת האשכולות שנמצאו במחקר הנוכחי מקבילים לארבע אבות טיפוס של עוסי"ם במוסדות לטיפול ממושך שנמצאו במחקר איכותני, אשר היווה את הבסיס למחקר זה. הדמיון בין המחקרים מהווה טריאנגולציה של הממצאים ומעלה את תקפותם. אף כי הן המשתנים האישיים והן הסביבתייים התקשרו למצוקה מוסרית, המחקר מדגיש את חשיבותם היחסית של המשתנים הסביבתיים בהסברת מצוקה מוסרית בקרב עוסי"ם במוסדות לטיפול ממושך.
תרומה: המחקר מדגיש את החשיבות לפיתוח תוכניות עבור עוסי"ם במוסדות לטיפול ממושך, אשר יספקו תמיכה, מודעות וכלים להתמודדות עם קונפלקטים אתיים. ובכך לתרום לרווחתם של העוסי"ם.
