רקע: צעירים הבוגרים ממסגרות השמה חוץ ביתיות נכנסים לתקופה משמעותית בחיים- "הבגרות הצעירה". בתקופה זאת ישנה חשיבות רבה לציפיות, לשאיפות ולתכנון עתידם. מחקרים הצביעו על כך שצעירים אלו פגיעים יותר במעבר לבגרות אולם לא ניתן די מקום לבחינה של האתגרים והחסמים עמם הם מתמודדים בניסיון לממש את ציפיותיהם ומטרותיהם לעתיד. לפיכך, המחקר הנוכחי בוחן את תפיסותיהם של הבוגרים באשר לאתגרים ולחסמים אותם הם חווים בניסיון להשיג את מטרותיהם ולממש את שאיפות העתיד שלהם.
שיטה: המדגם כלל 25 צעירים ( בין הגילאים: 18-25) שבגרו ממסגרות השמה חוץ ביתיות שונות בישראל (כפרי נוער/פנימיות רווחה ומשפחתונים). בראיון חצי מובנה הכולל שאלות פתוחות שארך כ-40 דקות הצעירים תיארו את הרקע שלהם ונשאלו באשר לציפיות ומטרות העתיד שלהם והאתגרים ו/או החסמים שמקשים או מונעים מהם לממש ציפיות אלו. הניתוח כלל ניתוח תוכן תיאורטי (theoretical content analysis) וניתוח כמותני (quantitative analysis) לבחינת ההישנות של התמות שעלו מדברי הצעירים.
ממצאים: שלוש קטגוריות רחבות עלו מתיאורי הצעירים. התמה הראשונה הנה: קשרים חברתיים חלשים שאינם תומכים (N= 23; 84%) וכללה בתוכה תת תימות הטומנות בחובן תחושת של בדידות, ניתוק/ריחוק חברתי והעדר תמיכה וליווי מדמויות בוגרות, והשפעה שלילית ממערכות יחסים בעבר ובהווה. התמה השנייה התייחסה ליחסים המורכבים עם המשפחה, בפרט ההורים (N = 18; 72%) וכללה: תחושת מחויבות של הצעירים למשפחתם, חוסר תמיכה ואמונה מצד ההורים בשאיפותיהם, ותמיכה שאינה מספקת בקבלת החלטות הנוגעות לעתידם. התמה האחרונה כללה הון אישי דל של הצעירים כגון מאבקם היומיומי להישרדות כלכלית וקשיי לימודיים בעבר ובהווה (%N = 23; 92).
מסקנות והשלכות לפרקטיקה: הממצאים מדגישים את הקשר שבין האתגרים של הבוגרים במעבר לחיים עצמאיים, תפיסת העתיד שלהם והנתיבים בהם הם בוחרים לאור זאת בחיי הבגרות. המלצות לפרקטיקה מדגישות את חשיבות המשך הליווי של הבוגרים לאחר עזיבת ההשמה ויצירת "מסגרות המשך" שיאפשרו לצעירים פגיעים אלו לבנות קשרים חברתיים חדשים ותומכים ולהתייעץ בנוגע להחלטות הקשורות לעתידם על מנת להגביר את האפשרויות העומדות בפניהם ואת ההזדמנויות בתקופה משמעותית זו.
