התערבות קבוצתית ראשונית בחולי מלנומה גרורתיים המקבלים אימונותרפיה

רקע:
לאנשים אשר מתמודדים עם מחלה סופנית במשך שנים רבות, אין מנוס מלפתח מנגנוני התמודדות לחיים בין שני הקצוות: מצד אחד אחזקת החיים, ומצד שני אחזקת המוות. יתכן ורק אם יצליחו להתמודד עם שניהם, ישמר שיווי המשקל הרגשי. אולם, ברבים מהמקרים, אנשים נוטים לבחור באחד מהשניים. באמצעות ניתוח השיח של טיפול קבוצתי של חולי מלנומה המטופלים במרכז הרפואי ע"ש "שיבא", בוצעה התבוננות על האופן שבו הקבוצה היוותה משאב משמעותי בהתמודדות עם הקצוות הללו.
מטרות הקבוצה:
1. עיבוד חוויית המחלה וטיפול בתופעות נפשיות הנלוות לה.
3. הקניית מרחב בטוח אשר מאפשר שיח על רגשות קשים שהינם חלק מהמפגש עם המחלה/טיפול.
השיטה:
הנחיית קבוצה בגישה משולבת דינאמית והתערבויות מובנות, אשר כוללת 10 מפגשים. השתתפו בקבוצה 6-8 מטופלים. הנחיה בוצעה על ידי 2 עובדים סוציאליים מצוות בית החולים.
תוצאות:
במפגש האחרון של הקבוצה הועבר משוב אנונימי למשתתפי הקבוצה. המשוב התייחס לחוויית המשתתפים בהיבטים שונים. הקבוצה ענתה במידה רבה על הציפיות של המשתתפים. הנושאים בהם עסקה נמצאו משמעותיים מאוד עבורם, והובעה שביעות רצון גבוהה מצידם מהאינטראקציה הקבוצתית.
ניתוח התוכן של השיח שהתקיים בקבוצה, המחיש את הצורך הרב של המשתתפים בשיח פתוח ואמיץ כלפי סוגיית המוות, במקביל להתמודדות עם המחלה לאורך שנים. ניכר כי רק במרחב הסגור והבטוח של הקבוצה, ניתן לשתף ב"שיח הפנימי" המתייחס לתוכניות המוות, כמו גם בצורך בהתבוננות על מה שישאר אחריהם.
סיכום והמלצות:
ההתערבות הקבוצתית בחולי מלנומה גרורתית הוכיחה עצמה כבעלת ערך עבור המטופלים ונתנה אפשרות לביטוי של אחזקת המוות והחיים באופן שלא התאפשר במעגלים אחרים . מומלץ להמשיך בפיתוח המענה הקבוצתי תוך שילוב שאלוני מחקר בעתיד.