המחקר מבקש להתבונן על קבוצה ייחודית, נשים במגזר החרדי בישראל ועל השקפותיהן וחוויותיהן בנושאים הקשורים בנהיגה ובטיחות בדרכים. הוצאת רישיון נהיגה שנויה במחלוקת בכל הקהילות החרדיות בישראל ונהיגת נשים – אסורה אולם, בפועל, יש בחברה החרדית נשים נוהגות. נהיגת נשים נותנת כפי הנראה מענה לצורך אישי וחברתי קיים. הנשים במגזר החרדי מתמודדות לעיתים קרובות עם מרחבים מגדריים מחמירים ועם נורמות חברתיות נוקשות בקהילותיהן בכלל זה בהקשרים של נהיגה. תפיסותיהן בנושאי נהיגה ובטיחות בדרכים, מעלות לעיתים אמביוולנטיות וקונפליקטים נוכח הנורמות החברתיות והתרבותיות הייחודיות לסביבתן. המחקר נערך בשיטה איכותנית פנומנולוגית, הוא מבוסס על 18 ראיונות עומק פנים אל פנים, עם נשים המשתייכות לזרמים מרכזיים בעולם החרדי: חסידים, ליטאים וספרדים. הממצאים נדונו במונחים של תפקידי מגדר, הדרה תרבותית ומרחביות, הן ברמה המעשית והן ברמה הרגשית. כמו כן, הממצאים מלמדים על גבולות ההשפעה של נשים חרדיות בנושאים אלה. דהיינו, כמחנכות הילדים בתוך המשפחה ובעיקר במעמדן כמחנכות הבלעדיות בכל מסגרות החינוך החרדיות הפורמאליות בהן נמצאות בנות. אנו רואות חשיבות בהתבוננות בתפקידים החברתיים, חינוכיים ומשפחתיים הייחודיים לנשים חרדיות, ובהבנת העמדה וגבולות ההשפעה שלהן בקהילותיהן. הדילמות הנבחנות במחקר הנוכחי פותחות צוהר להתבוננות על תופעה במגזר ייחודי מתוך אוכלוסיית ישראל. המחקר מבקש להקשיב לרב קוליות של החוויה הנשית החרדית בנושאי נהיגה ובטיחות בדרכים אתם מתמודדות נשים מדי יום בקהילותיהן. הוא מאפשר במה לקולן של הנשים החרדיות ולחשיבות התרומה של כוח נשי בתכנון התערבויות להגברת בטיחות משתמשי דרך בחברה החרדית.
