רקע: שמירה על רצף טיפולי ושביעות רצונו של המטופל הינם גורמים חשובים לטיפול מוצלח במקצועות הבריאות. בחירה של מטופל לעזוב את רופא המשפחה שלו עשויה להיות אירוע משמעותי במערכת היחסים בין המטופל לרופאו. לאור מחסור בידע אמפירי אודות המשמעות שמעניקים מטופלים לבחירתם לעזוב את רופא המשפחה, קיימת חשיבות לבחינה מעמיקה של הנושא, בכדי לזהות ציפיות וצרכים של המטופל בקשר עם הרופא שלו וכן נקודות שבר אפשריות ביחסיהם.
מטרה: לבדוק את המשמעות שמעניקים מטופלים לבחירתם לעזוב את רופא המשפחה שלהם ולהעמיק את ההבנה אודות הקשר בין המטופל לבין המטפל במקצועות הבריאות.
שיטה: המחקר התבסס על שיטת מחקר איכותנית. בוצעו ראיונות עומק פרטניים חצי מובניים עם עשרים מטופלים. אוכלוסיית המחקר נדגמה מתוך 3 מרפאות שרותי בריאות `כללית` במחוז חיפה וגליל מערבי. הופקו רשימות מטופלים מעל גיל 18 שהצטרפו למרפאה או עברו רופא בתוך המרפאה בשנה האחרונה, שלא בשל מעבר מגורים. כל הראיונות הוקלטו, תומללו ונותחו באמצעות ניתוח תוכן, בכדי לזהות ולקודד תמות מרכזיות.
ממצאים: מניתוח ראיונות המטופלים שעזבו את רופא המשפחה שלהם עלו שלוש תמות מרכזיות: "הרופאה לא הביטה לי בעיניים"- על איכות התקשורת בין רופאי המשפחה והמטופלים ; " רופא משפחה זה יותר ממרשם "- על המקצועיות והידע הרפואי של הרופאים המטפלים; "רק ביום חמישי הרופא זמין"- על זמינות הרופאים המטפלים.
מסקנות: קשיים בתקשורת פוגעים ברצף הטיפול ומדגישים את ציפיות המטופלים. בלטו הצורך ביחס אמפתי, סבלנות, הקשבה, טיפול מקצועי וזמינות גבוהה. ממצאי המחקר מזמינים מחקר נוסף בתחום, בצד המלצה להכשרה ולהדרכה למטפלים במקצועות הבריאות ללמידת תקשורת בין אישית והתמודדות עם קונפליקטים.
