רציונל/ רקע:
העבודה הסוציאלית מתייחדת בתפיסת האדם במעגליו השונים. ההרצאה מציעה תפיסה טיפולית הוליסטית, שהחידוש בה הוא ההתיחסות לגוף-נפש-נשמה, בדגש על הנשמה. אצל האדם המאמין, בכל אמונה או דת, האלהים נוכח ומשמעותי בהתמודדות עם קושי וצרה. האמונה מקיפה ונוגעת בעולם המעשה, המחשבה, הרגש והרוח. בתיאוריה נכתב על הצורך לפתח אוריינטציה רוחנית במרחב הטיפולי (פרנקל, קנדה, פורצ`ון-ואנגר, ג`אנוף-בולמן). זהו טיפול מקצועי ורגיש תרבות, הכולל שימוש במשאבים הרוחניים הקיימים באדם, כמנוף להעצמה ושינוי. הגישה המוצעת, מתאימה רק למטופלים שהעולם הרוחני משמעותי בשבילם. היא באה להוסיף על הגישות הטיפוליות הקיימות, ומתאימה לכל מטפל שמוכן לפתוח את עצמו לרוחניות של המטופל.
שיטת ההתערבות:
השיטה מציעה למקד את העבודה הטיפולית במספר רבדים המקיפים את עולם המאמין:
שפה- ישנה חשיבות שהמטפל יכיר את עולם המושגים, המהווים קודים לעולמות תוכן וחוויה, ויוכל להתייחס לעומק הרוחני והחוויתי, להיות אקטיבי ולהרחיב את רפרטואר ההתייחסויות.
הלכה- מרחב טיפולי המאפשר שיח בתחומים הלכתיים יומיומיים, מסייע בהתמודדות עם ההשלכות הנוגעות לחיי המטופל ומערכות היחסים שלו.
אמונה- מקור נחמה, כח ותקוה. המטפל מסייע לאדם להשתמש במשאב זה.
עבודת תפילה- היכולת לבקש בקשות מולידה בקשות ורצון חדשים ונותנת קול למטופל. המטופל מחבר תפילות הקשורות לתכנים הטיפוליים, תוך עבודה טיפולית על דיוק והעמקה. וכן התחדשות דרך נוסח התפילה. לדוגמא- "מודה אני לפניך מלך חי וקיים"- התבוננות בקיום ה"מלך", כמאשר קיום של ה"אני" כסובייקט נוכח. עבודה על "אני"- מה אני רוצה? איזה קול יש לי? מה המקום שאני מפנה לעצמי?
ממצאים:
בהרצאה אביא דגימות מעבודת גוף, נפש ובעיקר נשמה, מהטיפול באשה בעלת תשובה הסובלת מאלימות במשפחה.
המלצות יישומיות:
הזמנה לגעת בעולם הרוחני. עידוד חשיבה ופיתוח טכניקות טיפוליות מגוונות, בשפות רוחניות שונות, בהתאמה למטופל.
