רציונל
פניה לעזרה נפשית הינה חיונית, ולעיתים קריטית. עם זאת, רבים מהזקוקים לעזרה נפשית אינם פונים לקבלת עזרה. תלמידי ישיבות ההסדר בעלי מאפיינים ייחודים העשויים להשפיע על פנייתם לקבלת עזרה בעת הצורך ועל מידת הזדקקותם לעזרה. תלמידי ההסדר נמצאים בשלהי גיל ההתבגרות ובתחילת גיל הבגרות, לומדים במוסדות פנימייתיים מגדריים, במנותק ממשפחותיהם. נדרשים לשלב בין לימוד תורה מעמיק לשירות צבאי קרבי, מתחנכים לתרומה לקולקטיב אך גם חשופים לפוסט-מודרניזם ולתרבות האינדיבידואלית. מאפיינים אלו עשויים להקשות על פניה לעזרה ואף להוות סיבה למצוקה נפשית בפני עצמה. זאת, עקב החשש מפני פגיעה בערך העצמי בחברה, חינוך למיקוד בקולקטיב על פני היחיד ועקב הניתוק מתמיכת המשפחה.
מטרות ושיטות
מטרת המחקר היא לקדם את הידע אודות התרבות והמאפיינים הייחודים לאוכלוסייה זו ביחס לפניה לעזרה, ולסייע בפיתוח מערכי תמיכה מותאמים.
נדגמו 181 תלמידי הסדר בגילאי 18-28, אשר מילאו ארבעה שאלונים: שאלון נכונות פניה לעזרה נפשית מקצועית, שאלון תמיכה משפחתית, חברתית ורבנית, שאלון ממדי התרבות "אינדיבידואליות-קולקטיביות" ושאלון דמוגרפי.
ממצאים
קיימת נכונות לפניה לעזרה והאוכלוסייה מתאפיינת במידת קולקטיביות גבוהה ובמידת אינדיבידואליות נמוכה.
פניה לעזרה קשורה באופן חיובי לקולקטיביות, תמיכה חברתית, תמיכה משפחתית ותמיכה רבנית וכקשורה באופן שלילי לאינדיבידואליות.
מבין רשתות התמיכה רק התמיכה החברתית משפיעה על פניה לעזרה, והשפעת ממדי התרבות "אינדיבידואליות-קולקטיביות" הינה מעל ומעבר להשפעת רשתות התמיכה.
מסקנות והמלצות
ניתן להיעזר בהתערבות הטיפולית בהורים וברבנים.
ממדי התרבות (אינדיבידואליות-קולקטיביות) וקבוצת השווים הינם המשתנים הקריטיים בהשפעתם. על-כן, מודעות ושיח ברמה המערכתית לבעיות ומענים טיפוליים עשויים לסייע לפרט לפנות לעזרה.
תלמידים "אינדיבידואליסטים" עשויים להיות בסיכון, משום שאלו עשויים להזדקק לעזרה במידה שווה, אך יכולתם הנפשית לפנות אליה נמוך.
