רקע:
ההתמחות ברפואת המשפחה מכינה רופאים להתמודד עם אתגרי הרפואה הקהילתית ע"פ המודל הביו-פסיכו-סוציאלי. ההתמחות נמשכת ארבע שנים ובמהלכה מקבל המתמחה הכשרה בנושאים קליניים, והדרכה של עובדת סוציאלית על תכנים פסיכו-סוציאליים ותקשורת רופא-חולה. בסיום ההתמחות נבחנים המתמחים בבחינה בה עליהם להגיש עבודה על משפחה שבטיפולם ולנתח מקרה טיפולי ע"פ התיאוריות בטיפול המשפחתי רפואי.
מטרות:
חיזוק מיומנויות המתמחה בתקשורת רופא-חולה.
סיוע למתמחים בלמידת מודלים ותיאוריות.
הגברת שיתוף הפעולה של המתמחה בעבודת הצוות הרב-מקצועי.
הכנת המתמחים לבחינת המשפחה.
מתן כלים למדריכי המתמחים.
התערבות:
מפגשי משוב למתמחים אשר בודקים את מעורבותם בצוות הרב מקצועי, ופנייתם לעו"ס המרפאה.
מפגשי הדרכה אישיים בין המתמחה לעו"ס, לצורך צפייה בעבודת המתמחה במרפאתו ובמיומנויות התקשורת.
יום השתלמות חודשי לכלל המתמחים ומפגשי הדרכה קבוצתיים, במחוזות, בהם מועברים תכנים פסיכו-סוציאליים.
סדנאות ייחודיות: רב-תרבותיות, פסיכודרמה, ריאיון מוטיבציוני, סימולציות במ.ס.ר.
ישיבות צוות עם המדריכים והעו"ס, לשיתוף בדילמות הדרכה.
צפיית העו"ס בבחינת המשפחה.
ממצאים:
המחלקה עובדת כ4 שנים עם עו"ס, במהלכן הוטמעו תכנים פסיכו-סוציאליים רבים. העו"ס נתפסת כדמות מרכזית וחשובה.
כל המתמחים שנבחנו עברו בהצלחה את החלק של המשפחה.
המתמחים פתוחים למפגשים עם העו"ס בנושא תקשורת.
המתמחים פונים יותר לעו"ס המרפאה ומכירים ביכולותיה לסייע.
המדריכים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם עו"ס המרפאה ומציבים זאת כמטרה בהדרכה.
כתוצאה מכך, שולבו 4 עו"ס נוספות, במחוזות, כמדריכות מתמחים.
מסקנות:
שילוב עו"ס בהכשרה מעלה את המודעות ומעשיר את הידע באספקטים הפסיכוסוציאליים בקרב המתמחים. בנוסף, תורם למעבר הבחינה ומשפר את התקשורת בין המטופל למתמחה ואת הקשר בין המתמחה לעו"ס במרפאות.
המלצות:
ביצוע מחקר הבודק את השפעת הדרכת העו"ס על השינוי בתפיסות ובעמדות של הרופא המתמחה בטיפול במטופל ומשפחתו.
