רקע
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הנשים ללא מעמד המופנות למקלטים לנשים מוכות (נשים ללא מעמד- פליטות או נשים בקשר זוגי עם ישראלי שלא סידר את מעמדן החוקי). בעקבות מגמה זו אנו למדות כי קיים פער משמעותי ביןן צרכיהן של הנשים לבין המענים הקיימים בשטח; פער נוסף הינו ביכולת של העובדות הסוציאליות להעניק טיפול תואם לאותן נשים.
מטרות
ברצוננו להעלות לשיח מקצועי את מורכבות הטיפול באותן הנשים בשני צירים-
1. ציר אחד- ההתמודדות וההשפעה של מצב זה על אותן נשים
2. ציר שני- ההתמודדות וההשפעה של מצב זה על הצוות הטיפולי
שיטות התערבות
התערבות טיפולית במקלטים לנשים מוכות מורכב, הן מטיפול שיחתי אחת לשבוע, מיצוי זכויות, תיווך מול רשויות המדינה, הדרכת הורית וטיפול בילדים. כעו"סיות במקלט לנשים מוכות, אנו נתקלות בקשיים בירוקרטים וקשיים כפועל יוצא של מציאות חייהן של נשים אלו ללא מעמד- כלומר, ללא זכויות בסיסיות.
ממצאים
מאחר והטיפול בקרב נשים אלו בבסיסו שונה, וזכויות מסוימות כאמור נפגעות (כגון, טיפול רפואי בסיסי), הן הנשים והן הצוות המטפל נתקל פעם אחר פעם בתחושה של אוזלת יד, חוסר אונים ומאבק מול הרשויות. אחד הממצאים הקשים של מצב זה הינו חזרה בלתי נמנעת של האישה אל הגורם האלים, מאחר וכך מובטח לה מקום מגורים, כלכלה ובטחון יחסי עבורה ועבור ילדיה. התמודדויות אלו, מובילות את העובדות הסוציאליות במקלטים לסוגיות מורכבות מאוד הנוגעות לאתיקה, למיצוי זכויות, למקצועיות טיפולית ותוך כך משפיעות באופן ישיר על חוסנן ועל בריאותן.
מסקנות
יש צורך בשינוי המדיניות כך שנשים אלו תוכלנה להיות שוות זכויות והעובדות הסוציאליות תוכלנה להעניק להן טיפול מיטבי.
נושאי הדיון יהיו מורכבות מעמדן של נשים חסרות מעמד בעת הגעתן למקלט לנשים מוכות, ומורכבות העבודה הסוציאלית- הן מבחינת טיפולית- פסיכותרפיסטית והן מבחינה טיפולית- מיצוי זכויות.
