בהרצאתנו ברצוננו להציג את השתלשלות המעורבות שלנו בפרויקט חברתי מקיף, שעסק בשכונת מצוקה כלכלית בעיירה בצפון. הוזמנו ע"י מנהלת הפרויקט ללוותו ולהשפיע עליו כאנשי מחקר מהאקדמיה . מהר מאד מצאנו את עצמנו מעורבים באקטיביזם חברתי ופוליטי ובחקירה ביקורתית . תוך כדי למידת השכונה, אנשיה והכוחות המשפיעים עליה נחשפו לעינינו רב-ממדיות ארגונית, פרדיגמות חברתיות מתנגשות, ו"שפות" פוליטיות ותרבותיות רבות ושונות. האם השפה האקדמית , שהפכה להיות כל כך "ממוקצעת", יורוצנטרית ואקדמיצנטרית מתאימה לתיאור אמתי ועשיר של העולם?
כיום לאחר שלוש וחצי שנים של חקירה ולמידה רבה של ה"אתר" של הפרויקט (אך ללא שום מאמר אקדמי), עולות שאלות רבות הנוגעות ביכולת לתרגם את המציאות המורכבת כל כך לשפה האקדמית. מצד אחד, שהינו שעות רבות בשכונה, למדנו משיחות, ראיונות, שאלונים ופעילות משותפת כיצד נראים ומרגישים החיים בשכונת עוני. ראיינו נותני שירותים בשכונה, כמו גם בעלי תפקידים בעירייה. מצד שני – איך ניתן להעביר את התובנות והידע המורכב, "המלוכלך" והקונטקסטואלי כל כך לשפה והשיח האקדמי הרציונלי והבהיר?
"הישרדות היא לא מיומנות אקדמית" אומרת הפמיניסטית והמשוררת אודרי לורד (Audre Lorde ). ההישרדות בתוך חיים של עוני, כמו גם ההישרדות בניסיון לקדם שכונת מצוקה כקהילה ולא רק ברמת הפרט, זהו השיעור של מחקרנו. ההישרדות של הידע שנרכש תלויה רבות ביכולת להעביר אותו לשפת הפרסום האקדמי. מי אנחנו במעבר התרבותי: אקדמאים תאבי פרסום? אקטיביסטים מתנדבים בשירות הפרוייקט? שני אנשים ספקניים בעלי אג`נדה חברתית שלא כל כך מקבלת את פרדיגמת הפעולה שנחשפה בפניהם? האם כל השפות שבהן "נדרשנו להקשיב" מובנות לנו דיין?
לסיום הרצאתנו ברצוננו להציג את תפישתנו על מה היה יכול לעזור במעברים בין תרבויות בכלל, ובעיקר בין תרבויות "שדה" לאקדמיה.
