רקע: מאבקים סביבתיים מקומיים הופכים נפוצים יותר ככל שלחצים בין פיתוח לבין איכות הסביבה ואיכות החיים גוברים. מחקר זה עוסק בהתארגנות ופעולה קהילתית במסגרת מאבקים סביבתיים, נושא שטרם נבחן בפרספקטיבה של קבוצות שורשיות (Grassroots).
מטרות: המחקר בחן 1) אסטרטגיות התארגנות ופעולה, 2) קשיים ואתגרים, 3) הגדרת הצלחות, 4) מעורבותם ותרומתם של אנשי מקצוע, ולבסוף, 5) כיצד ניתן לסייע לקהילות בתהליכי מאבק סביבתי, ומה יכול להיות תפקידם של עובדים סוציאליים קהילתיים בדבר.
שיטות: המחקר נעשה בשיטה איכותנית. כלי המחקר שנעשה בו שימוש היה ראיון עומק חצי מובנה, והמדגם כלל 11 פעילים, אשר לקחו חלק מרכזי בשלושה מאבקים סביבתיים בישראל בשנים האחרונות: המאבק על עמק הצבאים בירושלים; המאבק על שימור עמק ססגון בצפון בקעת תמנע; והמאבק נגד הקמת מכרה פוספט באתר שדה בריר סמוך לערד.
ממצאים: הממצאים חולקו לתמות מרכזיות: היציאה לדרך – משמעויות ונרטיבים, מניעים להצטרפות ועלילת המאבק; דרכי התארגנות – אסטרטגיות התארגנות ושיטות עבודה, תפקידים בקבוצה, אנשי מקצוע שליוו את המאבק ותפקידם; דרכי פעולה – אסטרטגיות פעולה, טקטיקות, אתגרים וקשיים, מחירים; תוצאות ומסקנות – הגדרת הצלחות, איש המקצוע האידיאלי לליווי מאבקים ותובנות מהדרך.
מסקנות והמלצות: תוצאות המחקר מעידות כי יש מקום להרחיב את רפרטואר הטקטיקות כדי להעלות את סיכויי ההצלחה במאבקים, בהם יחסי הכוחות הינם כה בלתי שקולים. בנוסף, במאבקים סביבתיים נדרש מנעד רחב של מיומנויות מצד אנשי המקצוע המלווים את המאבק. השלכה לפרקטיקה היא ההכרה כי לעבודה הסוציאלית בכלל ולעבודה הסוציאלית הקהילתית בפרט עשויה להיות תרומה משמעותית למאבקים סביבתיים, לכן נדרש שינוי בהוראה ובהכשרה של עו"ס עתידיים. כמו כן, נדונו השלכות לשדה ולהתארגנויות קהילתיות, השלכות למדיניות והצעות למחקרי המשך.
