רקע:
בהיותי חלוצה של טיפול באמצעות אמנות פלסטית במחלקה לקידום נוער בתל אביב בשנות ה-80, חשתי מחסור בכלים לא מילוליים עם אוכלוסיה זו. במהלך השנים בעבודתי פיתחתי שיטה שאותה חקרתי בעבודת הדוקטורט.
מטרת הסדנא:
בסדנא זו יוצג כלי הערכתי ואבחוני שפיתחתי לשם קבלת תמונה של כוחות ויכולות, קשיים ומצוקות של המטפל. הכלי מאפשר מפגש ישיר של המטופל עם החלקים של עוצמה וחולשה, ומאפשר עבודה טיפולית להעצמה דרך דמיון מודרך ויצירה.
תאור הכלי והמחקר:
הכלי הינו חלק משיטת אבחון וטיפול המבוסס על שילוב בין סיפור העץ לבין סיפור החיים. מטאפורת העץ מתקבלת דרך דמיון מודרך שהוא סיפור סמוי ולא ישיר, סיפור חיים מתקבל בדרך מילולית שהוא סיפור גלוי וישיר, ובדיקת שני הסיפורים הללו בראיון האימות והשיקוף אצל הנבדק בצורה ישירה, מעלה תכנים פנימיים, נקודות להתייחסות.
הכלי בעיקרו בנוי על שימוש בשפת האמנות ושפת הדמיון, המאפשרות גשר בין העולם הפנימי הסמוי של התת מודע, ובין העולם החיצוני הגלוי המודע והוורבלי, לשם אינטגרציה רבה יותר בין השניים. האפשרויות הטמונות בשילוב התחומים השונים, ובשימוש בפערים המתגלים ביניהם, מרחיבות את הנגישות אל העולם הפנימי, היצירתי והלא וורבלי, וממקדות כוחות וקשיים. הדמיון או השוני (הפערים) המתגלים בין עולם הדמיון לבין היכולת לבטאו בהבעה ביצירה.
העבודה בדרך זו משמשת גשר בין תהליכים קוגניטיביים ומודעים לתהליכים א-לוגיים הקשורים לחוויות רגשיות ותהליכים בלתי-מודעים. השימוש בדמיון ובתהליכי יצירה מאפשר בין היתר חוויית שליטה ושינוי של מה שנתפס כבלתי ניתן לשינוי (להד, 2006). כל מרכיב ביצירה משקף במידת מה את תחושת העצמי, כאשר הטיפול בדרך זו משול ליצירת העצמי העצמתו, למתן משמעות לחלקים פנימיים ולהבעתם באמצעות צורה ומבנה הגלויים לעין.
מתכונת הסדנא:
הסדנא מוגבלת לעשרים וחמשה משתתפים.
במסגרת הסדנא תהייה המחשה והתנסות בכלי האבחוני זה.
