סוגיית הפגיעות המיניות בחברה הבדואית הינה נפיצה ורגישה עד מאד משום שהיא נוגעת בפגיעה באחד מיסודות החברה. חשיפת פגיעה מינית אינה פוגעת רק בפרט ובמשפחה הגרעינית, אלא בעלת השלכות רחבות היקף הנוגעות למשפחה המורחבת ולשבט כולו במספר מישורים שילוו אותם לאורך כל החיים:
סיכון חייה של הנפגעת והפוגע, סיכון חיי האחים או מי שאמור לנקום את נקמת הדם, פגיעה בכבוד ובמעמד המשפחה בתוך השבט, פגיעה בסיכויי האחיות לנישואים ועוד. נוכח הפוטנציאל לפגיעה בכל כך הרבה רבדים, ובעיקר נוכח סכנת החיים שעלולה להתלוות לחשיפת הפגיעה, קיים חשש כבד לדווח אודותיה, וישנה נטייה להסתרה ולאי חשיפת המקרה.
הפניה לטיפול מלווה באמביוולנטיות עד התנגדות, ויש צורך בעבודה רגישה ומותאמת עד אשר הילד ומשפחתו מפתחים תחושת אמון ובטחון במטפל. נוכח ייחודיות ורגישות הטיפול בחברה הבדואית, והבנת המורכבות הנדרשת ממטפל הנשענת על הבנת התרבות וההקשר התרבותי יש צורך בגיוס מטפלים המעורים ומכירים את התרבות הבדואית, ויכולים ליישם באופן מקצועי מחד, ויצירתי מאידך את ההבנות המקצועיות לגבי טיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית.
בהרצאה תהיה התייחסות לאלסטיות וההתאמות הנדרשות בבניית מערך טיפול הן בהיבט של הסטינג והן ברמת התכנים והמדובר והלא מדובר בחדר. הטיפול נדרש להתאמות הנוגעות למבנה המסורתי הערכי הבדואי בו השבט והמשפחה נמצאים במרכז ולא הפרט, העדר שפה רגשית, הימנעות משיח אודות אינטימיות ומיניות, ועוד. המטפל שהכשרתו מבוססת על ידע מעולם הטיפול המערבי, נדרש ביצירתיות וגמישות להתאים ולתרגם את הסטינג ומהלך הטיפול לעולמו של המטופל ומשפחתו על מנת להביא לתמורה, החלמה וצמיחה פוסט טראומטית.
