רעיון ההדרכה המקצועית ונחיצותו להתפתחות וגדילה של אנשי טיפול התפתח והחל את דרכו בשדה העבודה הסוציאלית כבר בראשית דרכה. הדרכה קבוצתית התפתחה בשלב מאוחר יותר ומניעיה עוגנו בכוחה של קבוצה להוות כוח בו יש מרחב אפשרויות, רעיונות, רגשות וכוחות של הנעה.
קבוצות בלינט, הקרויות על שם הרופא הפסיכואנליטיקאי מיכאל בלינט, ואישתו, איניד - עו"ס המטפלת במשפחות, מוגדרות כקבוצות לתמיכה ודיון והן נועדו במקורן לרופאים שחשו מצוקה ושחיקה בעבודה מול מטופלים עם בעיות פסיכוסומאטיות. הקבוצות בעלות מודל עבודה מובנה והן מתמקדות במרחב הטיפולי שבין הרופא למטופל. בשנים האחרונות החלה גישה זו מתבססת בשדה ההדרכה הקבוצתית בעבודה הסוציאלית.
בהדרכות עו"סים במחלקות פסיכיאטריות השיח ההדרכתי מושפע מעוצמת הדחיפות של מצבם הסוער של המטופלים, עומס רגשי הנובע מהמפגש עם תכנים קשים, צורך במתן פתרונות מהירים למצבי משבר, סוגיות של עבודת צוות רב מקצועי וכד`, כך שהמרחב שנוצר בין מטפל למטופל, וכל המשתמע ממנו, נדחק בעומס השוטף. המטרה בהקמת קבוצת בלינט לעו"סים היא מתן מקום מרכזי למטופל, לעו"ס ולמרחב ביניהם בשיח ההדרכתי ודחיקה של פתרונות קונקרטיים.
לאורך השנים נעשו בשירות לע"ס בביה"ח ניסיונות להדרכה קבוצתית על פי מספר שיטות ומודלים. בעבודתנו נציג את הניסיון בהפעלת קבוצת הדרכה הפועלת מזה שנתיים בגישת בלינט לעובדות סוציאליות העובדות במחלקות האשפוז. התגובות מעידות על כך שהעובדות רואות בקבוצה הזו מרחב חשיבה ומקור תמיכה, מרחב התורם לקירבה ולקשר, ומשפר את העבודה המקצועית.
בהרצאה נביא את יתרונות הגישה כגון היציאה מהפרט אל הכלל, הדגש הרגשי, אי השיפוטיות, ההדדיות שבין המשתתפים וותיקים וחדשים ועוד, נציין גם חסרונות כגון נטישה מודעת של תהליכים קבוצתיים או העדר מתן עצה ישירה. נפרט ונפרוס את המלצותינו ואת תרומתו של השימוש בגישה ככלי הדרכתי.
