רציונל: תהליכי פרידה וגירושין מוכרים כמשבר עבור הורים וילדיהם, והם טומנים בחובם התמודדות עם שינויים ואובדנים רבים בו-זמנית.
ההרצאה תסקור פרדוכסים אופייניים לתהליכי פרידה וגירושין, ותדגים את האופן בו מפגשי המהו"ת (מידע הערכה ותיאום) ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים (יח"ס), עשויים להקהות את עוקצן של הסתירות הכרוכות בתהליך.
ההתמודדות עם המצב החדש כרוכה בתחושות כגון יגון ואובדן. בעטיה של מצוקתם, נפגעות ערנותם ומודעותם של הורים לקשיי ילדיהם. "פרדוכס הגירושין" מייצג את הניגוד שבו ככל שהילדים זקוקים להוריהם בתוך השבר המשפחתי, כן ההורים שקועים בכאבם ובכעסם על ההורה האחר, ופחות פנויים לילדיהם.
הורים בתהליכי פרידה נאלצים להתמודד עם ניגודים נוספים המתקיימים בו-זמנית: נפרדות מההורה האחר כחלק ממשימות ההסתגלות לגירושין, בצד ההורות המתמשכת. פרדוכס נוסף מתבטא בכך שדווקא בעת שרמת הלחץ בשיאה, נאלצים אנשים לקבל החלטות מכריעות וארוכות טווח, שתשפענה על וחייהם ועל חיי ילדיהם בהמשך. בכלל זאת החלטה באשר לאופן בו יתגבש ההסדר העתידי: שאלה מכריעה היא האם ההחלטה תתקבל על ידי הצדדים עצמם, או בהכרעה שיפוטית.
להווי ידוע כי השיטה המשפטית האדוורסרית הנהוגה בבתי המשפט בארץ, יש בה כדי ללבות ולהסלים את הקונפליקט, ובכך היא פועלת להנצחת דינאמיקה לעומתית, שבה המיקוד הוא בניסיון להביס את הצד השני, פעמים רבות תוך ניסיון לרתום את הילדים כצד במאבק.
מטרות: החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014 קובע כי לפני שניתן להגיש תביעות בענייני משפחה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. מטרת החוק לעודד משפחות בקונפליקט, לשקול אפיקים חלופיים ליישוב הסכסוך, טרם פניה להליך המשפטי.
שיטה: בתהליך המהו"ת נבחנת עם האנשים האפשרות לגיבוש פתרונות שבהסכמה, באופן שיהיו מותאמים לצרכים הספציפיים שלהם ושל ילדיהם. מוטיב הפרדוכס חוזר ומופיע גם בדרך ההתערבות: בעת משבר לכאורה זקוקים אנשים להכוונה קונקרטית, ואילו תהליך המהו"ת מאופיין בעידוד לפיתוח חשיבה ודרכי פתרון באופן עצמאי.
מסקנות: מהות המהו"ת היא בשינוי המגמה: מתלות בגורם חיצוני בקבלת החלטות, להחלטה עצמאית - עידוד הצדדים לקבלת החלטות אוטונומיות ולשיתוף פעולה הורי שעשוי לקדם להגביר רכישת תחושת שליטה, הפחתת תחושת הלחץ, והגברת פניות ההורים לילדים ולמתן מענה לצרכיהם.
