ליבת העבודה הסוציאלית במניעת סיכונים והצלת חיים, יש בכוחה גם לתרום למיתון הסכנות בדרכים. תופעת הנהיגה המסוכנת בקרב צעירים, בנים בעיקר, היא כלל עולמית ומהווה גורם מרכזי להיפגעות ומוות. למרות ריבוי המחקרים בתחום, המצביעים כי נורמות התנהגות ונהיגה של צעירים מושפעות מהשיח החברתי בגיל זה, טרם נבחנה התרומה הייחודית של יחסי קרבה ומודלים חבריים בהקשרים של נהיגה עם חברים ובולט העדרם של כלים ייעודיים לאבחון והתערבות. בסדרת מחקרים ביקשנו להעריך את תרומתם של איכות היחסים החבריים בקרב נהגים צעירים לאופן נהיגתם. במסגרתה פותח כלי חדש - אקלים בטיחות בנהיגה עם חברים (אבט"ח), בו 19 פריטים המשתייכים לארבעה מימדים: לחץ חברים; עלויות חברתיות; תקשורת בין חברים; ומחויבות משותפת לבטיחות. באמצעות מודל התיאוריה של התנהגות מתוכננת (The Theory of Planned Behavior; TPB; Ajzen, 1991), בחן המחקר את תרומת מימדי השאלון להסבר הנכונות לנטילת סיכונים בנהיגה והאם הם מתווכים בקשר בין מין הנהג לבין נכונותו ליטול סיכונים. ממצאים ומסקנות:
• מרכיבי TPB: עמדות, נורמות סובייקטיביות ושליטה סובייקטיבית, תרמו יחדיו באופן מובהק 21% לשונות המוסברת של נטילת סיכונים. ככל שהנורמות חיוביות יותר והשליטה גבוהה יותר, כך נמוכה יותר הנטייה לנטילת סיכונים בנהיגה.
• מימדי האבט"ח מוסיפים באופן מובהק 9% להסבר השונות של נטילת סיכונים בנהיגה, מעבר לזו המוסברת על ידי מין, נהיגה לפני רישיון, ומרכיבי TPB.
• למימד לחץ חברים נמצא קשר ייחודי מובהק וחיובי להסבר נטילת סיכונים בנהיגה.
• נהגים נוטים ליטול סיכונים בנהיגה יותר מאשר נהגות, קשר המוסבר על ידי כך שתפיסת לחץ החברים בקרב גברים גבוהה יותר ואילו מחויבותם המשותפת לבטיחות נמוכה יותר.
השאלון החדש תורם להבנת החשיבות והתפקיד שיש ליחסים עם חברים משמעותיים בסביבת הנהיגה ובהצלת חיים. הוא מהווה כלי אבחוני ייעודי באיתור מועדות לנהיגה מסוכנת בקרב נהגים צעירים. יתרה מזו, לשאלון עשויה להיות תרומה יישומית ככלי לטיפול, התערבות ומניעה בשאיפה למיתון נהיגה מסוכנת ולמינוף תוכן הסברתי לאוכלוסיית צעירים.
