תוחלת החיים בעלייה ועימה שיעור הזקנים בישראל שהינו 10.8% מכלל האוכלוסיה, מתוכם %12.6 יהודים ו – 4.3% ערבים. בהתאם עולה הצורך בפיתוח שירותים ובהכשרת עובדים סוציאליים בתחום הזקנה. נכונותם של סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים טרם נבחנה מהיבט בין תרבותי. כחלק ממחקר גדול יותר, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין נכונותם של סטודנטים לעבודה סוציאלית, יהודים וערבים, לעבוד עם זקנים לבין שייכותם התרבותית והדתית. שיטת המחקר כללה מדגם נוחות של 500 סטודנטים יהודים וערבים מבתי ספר לעבודה סוציאלית ברחבי הארץ. שאלון מובנה לבחינת שלש השערות כלל כלים למדידת נכונות סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים, תרבות (קולקטיביזם/אינדיבואליזם) ודתיות. בעזרת תוכנת SPSS נעשתה סטטיסטיקה תיאורית לתיאור המדגם והמשתנים העיקריים, וניתוח שונות חד משתני, רב משתני, ורגרסיה היררכית מרובה, לבחינת השערות המחקר. מהממצאים עולה שההשערה הראשונה אוששה לגמרי. סטודנטים ביטאו נכונות מתונה לעסוק בעבודה סוציאלית עם זקנים, כאשר מידת הנכונות גבוהה יותר בקרב הסטודנטים הערבים בהשוואה לסטודנטים היהודים. ההשערה השנייה אוששה במידה רבה. נמצא כי האוריינטציה התרבותית של סטודנטים ערבים היא קולקטיביסטית יותר ופחות אינדיבידואליסטית בהשוואה לסטודנטים יהודים. ההשערה השלישית אוששה במידה רבה. נמצא שככל שמידת הדתיות של הסטודנט גבוהה יותר, וככל שהאוריינטציה התרבותית שלו היא קולקטיביסטית יותר ואינדיבידואליסטית פחות, כך גבוהה יותר מידת הנכונות לעבודה עם זקנים, בין אם מדובר בסטודנטים יהודים או ערבים. המסקנות וההמלצות היישומיות כוללות התייחסות למאפיינים התרבותיים השונים של סטודנטים ערבים ויהודים בהקשר לדתיות ולקולקטיביזם ואינדיבידואליזם אנכי ואופקי בחברה הישראלית העוברת תהליכי מודרניזציה ממושכים. בהתאם, עולה צורך בפיתוח תוכניות לימוד שיהיו ממוקדות תרבות ודתיות בשאיפה שיסייעו להגביר נכונותתם של סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים.