תכניות הטיפול הקבוצתי מהוות חלק שיקומי מרכזי הניתן בשירות המבחן למבוגרים. מרבית קבוצות הטיפול בשירות המבחן הינן קבוצות "רכבת", הפועלות על פי מתווה ורציונל שנבנה על ידי הגורמים המקצועיים בשירות. מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את מידת האפקטיביות של התערבות שירות המבחן בקרב משתתפי קבוצות ה"רכבת". המחקר התנהל בשלבים שונים בין השנים 2012-2016.
מודל המחקר שנבחר הינו מחקר משולב, כאשר בשלב הראשון בוצע מחקר איכותני במטרה לזהות את התמות המשותפות לאנשי המקצוע בשירות המבחן (מנחים, מדריכים והנהלה) ביחס לתוצאות המצופות מההתערבות הקבוצתית והדרכים להשגתן. התוצאות שעלו מניתוח התוכן של קבוצות המיקוד עסקו בשינוי התנהגותי, קוגניטיבי, חברתי ופסיכו-סוציאלי. כמו כן זוהתה תמה המתייחסת לאווירה הקבוצתית כמשפיעה על היכולת להשיג תוצאות אלו.
בשלב השני, נערך מחקר כמותי באמצעות שאלונים שהועברו בשתי נקודות זמן, לפני הכניסה לקבוצה ובסיום ההשתתפות. השאלונים בחנו את השגת התוצאות והאווירה הקבוצתית בקרב כלל משתתפי הקבוצות שהיו בטיפול קבוצתי במהלך שנה. השאלונים בחנו מאפיינים סוציו-דמוגרפי והיבטים פסיכוסוציאליים, קשרים ומשאבים חברתיים, אמונות בלתי רציונליות ומידת הרלבנטיות של תכני הקבוצה והלכידות הקבוצתית.
בשלב השלישי, נבדק האם הייתה הישנות העבירה (רצידיביזם) באמצעות בחינת רישום פלילי.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמעל 90% ממטופלי השירות לא חוזרים לבצע עבירות כשנה ממועד סיום הטיפול שזוהי למעשה מטרת העל של הטיפול בשירות המבחן למבוגרים. נמצאו שינויים ושיפורים בהיבטים פסיכו-סוציאליים בחייהם של המטופלים. ממצא נוסף מצביע על רמת לכידות גבוהה בקבוצות וכן על תפיסה גבוהה של מידת הרלבנטיות של תכני המפגשים בקרב מטופלי השירות, ללא הבדל בין סוגי הקבוצות השונות. עם זאת, לא נמצאו הבדלים בדפוסי החשיבה הבלתי רציונליים בעקבות ההשתתפות בקבוצות.
ההרצאה תציג את התפתחות הטיפול הקבוצתי בשירות המבחן למבוגרים ועל רקע זאת את תוצאות המחקר, מסקנות והמלצות להמשך ההתערבות הקבוצתית.
