רעיון ההדרכה המקצועית ונחיצותו להתפתחות וגדילה מקצועיים, לתמיכה ופיקוח מקצועי, התפתח והחל את דרכו בשדה העבודה הסוציאלית. למעשה העבודה הסוציאלית בראשית דרכה הכשירה עובדים במעשה ההדרכה והמודלינג. מקצועות טיפוליים אחרים השאילו מתודה לימודית זאת ואימצו אותה לפרופסיות שלהם. במשך השנים ההדרכה התפתחה וקיבלה גוונים שונים ואף הורחבה מהדרכה פרטנית להדרכות קבוצתיות.
בשנים האחרונות החלה מתבססת שיטה נוספת, קבוצות בלינט, בתוך שדה ההדרכה של העבודה הסוציאלית. שיטה זו מוכרת בעולם הרפואה ונוצרה עבור רופאים ברפואה הראשונית וברפואת המשפחה וזו "הושאלה" על ידי עובדים סוציאליים ככלי הדרכתי למען עובדים סוציאליים.
קבוצות בלינט קרויות על שם ההוגה אותם, ד"ר מיכאל בלינט רופא משפחה ופסיכואנליטיקאי, מוגדרות כקבוצות לתמיכה ודיון (הדרכה) והם פותחו בשיתוף עם רעייתו איניד בלינט, עובדת סוציאלית שעבדה עם משפחות. קבוצות אלו החלו במרפאת טוויסטוק בלונדון שלאחר מלחמת העולם השנייה ונועדו לרופאים במרפאות ראשוניות שחשו מצוקה ושחיקה בעבודה מול מטופלים שהציפו את המרפאות עם בעיות רגשיות ופסיסומאטיות. בקבוצות התמקדו במרחב הטיפולי שבין הרופא למטופל תוך מתן קול לפרספקטיבות שונות ונוספות המשפיעות על מרחב זה ובדרך זו מאפשרות להבנה רחבה ומעמיקה יותר של מרחב זה.
במשך השנים שעברו מאז, קבוצות אלו התבססו כמתודה הדרכתית ברפואת המשפחה וזלגו גם לפרופסיות אחרות כגון העבודה הסוציאלית וכן לסטודנטים לרפואה.
בשנתים האחרונות בחרנו בשיטה זו להדרכה קבוצתית של עובדים סוציאליים במחלקות בבית החולים ונראה כי המודל היווה כלי תמיכה, חשיבה ותרם מאוד לעבודתם המקצועית של העו"סים. העבודה עם קבוצת העובדים הסוציאלים מוצגת בהרצאה בכנס זה.
בסדנא נתנסה בשיטת העבודה בקבוצות באלינט, נציג את מודל העבודה וכלליו המובנים ונבחן סוגיות בשימוש בכלי לקבוצת הדרכה של עובדים סוציאליים.
