שאלת מחקר: מהן תפיסותיהן של עובדות סוציאליות ביחס לילדים של נשים בזנות וכיצד הובנו?
רציונל: המחקר בוחן לראשונה את האופן בו עובדות סוציאליות מתמודדות עם אוכלוסייה רגישה זו מבחינת גורמי סיכון והדרה חברתית.
מתודולוגיה: זהו מחקר איכותני נטורליסטי המבוסס על ניתוח ריאיונות חצי מובנים עם16 עובדות סוציאליות משירותי רווחה וטיפול שונים, בעלות נסיון מקצועי מגוון בעבודה בתחום הזנות.
ממצאים: בהיעדר נרטיב מגובש מוקדם אודות ילדים של נשים בזנות, הבנו המרואיינות את התייחסותן לנושא בראיון על בסיס ארבעה מקורות מרכזיים: אסוציאציות ודעות מוקדמות על זנות, אימהות בזנות וילדים של נשים בזנות; רגשות כלפי נשים וילדים של נשים בזנות; ניסיון וידע מקצועי; שיח במקום בעבודה ואידיאולוגיה. עלו שתי תפיסות מרכזיות בקרב המרואיינות אודות ילדים של נשים בזנות. תפיסה אחת ייחסה לזנות משמעות אקוטית בתפקוד האם וראתה אותה כגורם הסיכון העיקרי עבור הילד. תפיסה שניה ראתה את הזנות כחלק ממכלול הבעיות עימם מתמודדים ילדים בסיכון וכבעלת פוטנציאל פגיעה משתנה בילדים. על בסיס שתי תפיסות אלו תוארו שלוש סוגיות מרכזיות ביחס להתערבות בנושא של ילדים של נשים בזנות: קבלת החלטה אודות מוקד הטיפול או ההתערבות; התמודדות עם המענים הקיימים והערכת מידת הסיכון בו חיים הילדים.
מסקנות: ממצאי המחקר מאפשרים להעמיק את החשיבה אודות התמודדותן של העובדות הסוציאליות עם ילדים של נשים בזנות. בכך, הם מאפשרים חשיבה אודות גיבוש מענים ותכניות הכשרה לכלל העובדים הסוציאליים בתחום זה.
