רווחה במצבי חולי כרוני: מודל התערבות אינטגרטיבי WCC

ד"ר רנה פיגין 1 מרגלית דרורי 2 נחמה דורי 3 פרופ' תמר קרוליק 4 ענת מילנר כהן 3 ריקי קידר 5
1בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב
2בית הספר למקצועות הבריאות, אוניברסיטת תל אביב
3"גומא", המרכז הישראלי לאימון וגישור, רמת השרון
4החוג לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב
5הקרן ע"ש רות ורובל, תל אביב

מחלה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ואירוע בולט בסיפורי החיים האוניברסלים של האדם ומשפחתו. בכנס נציג מודל של התערבות לטיפול בחולים ובני משפחותיהם המציע פרדיגמה חדשה. המודל צמח והתפתח בעקבות שתי מגמות, המדגישות את השינויים שחלו בתחום הבריאות והטיפול בחולה ובמשפחה ואת הצורך בפיתוח דרכי התערבות המותאמות למציאות המשתנה: אחת היא ההתפתחויות בעולם הרפואה, אשר תורמת להארכת תוחלת החיים של האדם ועמה לגידול ניכר במספרם של החולים הכרוניים והשנייה - המציאות שבה, ימי האשפוז הולכים ומתקצרים והמשך הטיפול מועבר לקהילה, לאחריות מרבית של המשפחה.
מנקודת מוצא זו צוות הכותבות בתמיכת העמותה ע"ש רות ורובל פיתחנו מודל התערבות שמטרתו לסייע במתן מענה לדרישות ולהשלכות הפסיכו סוציאליות עמן החולה והמשפחה מתמודדים, על ידי פיתוח מיומנויות להתנהלות עם המחלה הכרונית וניהולה, ולהשגת רווחה לאורך זמן במציאות משתנה.
המודל WCC להשגת רווחה במצבי חולי כרוני ((Wellness in Chronic care שיוצג בכנס הנו מודל התערבות אינטגרטיבי המשלב שלוש גישות: הגישה הביופסיכוסוציאלית -משפחתית, גישת ה Wellness community, והגישה האימונית, ונסמך על זרם הפסיכולוגיה החיובית-הומניסטית.
מאפייניה של הפרדיגמה החדשה כוללים גישה דיאלוגית של שותפות ולקיחת אחריות אקטיבית של החולה ובני המשפחה (לעומת הפרדיגמה הרפואית הקלאסית של מתן תשובות) בניהול המחלה, בתהליכי קבלת החלטות ובהתמודדות עם המחלה לאורך שנים, תוך שימת דגש על כוחות ועוצמות הקיימים אצל החולים ובני המשפחה.
ייחודיות המודל טמונה ביכולתו להציע דרך מובנת, וידידותית, בד בבד עם היכולת לספק לחולה ולמשפחתו כלים ואפשרויות לניהול עצמי של המחלה.
יישום המודל נעשה כיום באמצעות הכשרת עובדים סוציאלים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות להטמעת השימוש במודל, ומלווה במחקר הערכה המתבצע בשלבים.









Powered by Eventact EMS