רקע: פרויד הגדיר את ההדחקה כמנגנון הגנה המנתק מהנפש תכנים, חוויות וזכרונות מאיימים מהמודעות אל הלא מודע שום שההתמודדות איתם מעוררת חרדה גדולה מידי. ההדחקה מתבצעת באופן חד פעמי אך שימורה (מניעת התכנים מהגעה למודעות) צורך אנרגיה נפשית. השכחה מאפשרת שלא לחוות את הרגשות הקשורים בחוויה הקשה אך מחיר ההדחקה בא לידי בטוי בהתעוררות סימפטומים פתולוגיים שונים המוסברים ע"י תפקוד המערכת הסימפטטית והפרא סימפטטית/מערכת העצבים במצבי חירום. שמקורם אינו ברור כביכול (אישיות תאוריה ומחקר/ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992).
בהרצאה יוצג תאור מקרה של אשה בת 38, נשואה 16 שנים ואם לארבעה ילדים אשר הגיעה לטיפול זוגי בעקבות קשיים בתקשורת הזוגית. תוך כדי תהליך האבחנה הסתבר/עלה כי מתחילת הנישואין בזמן קיום יחסי מין עם בעלה היא בוכה או, כהגדרתה, "מנותקת רגש". המטופלת לא זיהתה ארוע שיסביר את הסיבה לכך.
מטרת ההתערבות: לעבוד על הקשר הזוגי והמיני. כאשר בהרצאה אני אתמקד על ההתערבות בתחום המיניות.
התערבות: מכיוון שלא היה הסבר לתגובה של האשה ההשערה הייתה שמדובר בהדחקה של ארוע טראומטי, ולכן בשלב הראשון הכלי ההתערבותי שהשתמשתי בו היה EMDR (הקהייה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים) שיטה שפותחה ע"י ד"ר פרנסין שפירו כדי לטפל בסימפטומים וסבל הנובעים מחשיפה לארועי חיים שליליים ולעבד מחדש את הארוע על מנת לאפשר למטופל לפתח מנגנוני התמודדות אפקטיביים יותר.
באמצעות כלי טיפולי זה המטופלת העלתה תמונות של פגיעות מיניות קשות שעברה ע"י בן משפחה קרוב כשהייתה בת 6, כשסבתה, שהייתה עדה לאירועים לא התערבה בנעשה.
בסיום הטיפול המטופלת הצליחה להתחבר לעצמה, למיניות שלה ושל בן זוגה.
וכמו שבעלה אמר: 16 שנים היה לי מעדן ולא נהניתי מהטעם....
