העבודה הטיפולית בתחום התקון כורכת בחובה מפגש בין-אישי של המטפלים עם מי שפגעו והתאכזרו לאחרים. המחקר בו תתמקד ההרצאה, שם במרכז את המטפל, לנוכח ההבנה כי המטפלים בפוגעים נחשפים לפגיעה טראומטית ומושפעים ממנה, בעצם המפגש הטיפולי עם מי שגרם לה. הספרות בתחום מציעה כי ההשלכות על המטפל מתבטאות בפיתוח מצוקה רגשית, טראומטיזציה משנית (secondary traumatization), בשינוי הנחות ותפיסות העולם -טראומטיזציה עקיפה (vicarious traumatization) ובאופציה לשינויים וצמיחה חיובית-צמיחה פוסט טראומטית עקיפה (Vicarious Posttraumatic Growth). מחקר זה בדק את האופן בו תופסים המטפלים את השלכות הטיפול בפוגעים על חייהם האישיים והמקצועיים. ייחודיותו בהתייחסות לאוכלוסייה הספציפית של קציני המבחן לנוער, תוך מתן דגש למורכבות הקשר הטיפולי, אשר משלב שימוש בסמכות לצד פיתוח אמפתיה ביחסים הטיפוליים עם מי שביצעו עבירות קשות ופוגעניות.
מדובר במחקר איכותני שבוצע באמצעות ראיון עומק חצי מובנה, בקרב 15 קציני מבחן לנוער. הראיונות נותחו ניתוח תוכן.
ההצגה תתמקד בשתי תמות עיקריות: הראשונה, תפיסת המטפלים את השינויים בחוויה הפנימית בשלושה מעגלי התייחסות - תפיסת העולם, תפיסת מערכות יחסים ותפיסת העצמי. התמה השנייה, עוסקת במקומם של הסמכות והאמפתיה בחוויית המטפל בעבודתו. נראה שמדובר בקונספציות מורכבות בתפקיד, אשר המטפלים מקיימים עמם דיאלוג לאורך הדרך. מחד, האמפתיה, מסייעת למטפל להבין את הנער ולראות את התמונה הכוללת, מה שמסייע לו ליצור קשר וחיבור עמו. מאידך, הסמכות, מסייעת למטפל לשמור על מידה מסוימת של ריחוק וניתוק, כמנגנון הגנה בקשר.
מחקר זה מאפשר לשמוע את קולם של המטפלים בשירות המבחן לנוער, להעלות על פני השטח את הקשיים האישיים והמקצועיים עימם הם מתמודדים, ולקדם דיון על דרכי התמודדות ופיתוח מענים שיסייעו להם מבחינה מקצועית ורגשית.
