מראות שבורות כאוסף מבטים- הדרכה מערכתית במחלקה פסיכיאטרית
"כשאתה משנה את הצורה שבה אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים". וון-דייר

בהרצאה זו נתייחס למרחב המערכתי של הדרכת צוות רב מקצועי, במחלקה פסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש באר יעקב-נס ציונה.
ההדרכה ניתנת ע"י צוות מית"ל למחלקות השונות בביה"ח.
מית"ל הינו מרכז ייעוץ , תמיכה וטיפול למשפחות אשר הוקם בשנת 2005.
המרכז פועל במספר מישורים על מנת לתת סיוע ותמיכה לבני משפחה של מתמודדים עם מחלות נפש , ומתן ייעוץ והדרכה לצוותי ביה"ח.
בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום בריאות הנפש שיש להם השפעה ישירה על דרך עבודתנו: חוק השיקום (2000), הרפורמה בבריה"נ (2015) ונוהל עבודה עם משפחות (2017).
שינויים אלו התקבלו בברכה במערכת בריאות הנפש אולם הם העבירו את נטל הטיפול בבן המשפחה מבתי החולים לקהילה ובעיקר למשפחה.
בני המשפחה, נאלצים לא פעם להתמודד מול מצבי משבר מתמשכים בדרך להחלמה, דבר שלעיתים פוגע במעגלים רבים בחיי המשפחה וגורם לשחיקה במשאבי בני המשפחה.
מעבר לציפייה הבסיסית שהמחלקה תהווה מקום טיפולי לבן המשפחה, מתנקזים לקשר מחלקה- משפחה רגשות לא מודעים המושלכים על צוות המחלקה מצד בני המשפחה, ועל המשפחה מצד הצוות. מפגש זה יוצר אינטראקציה טעונה שמשפיעה על הקשר בין הצוות למטופל ומשפחתו.
בהרצאה נתמקד בקונפליקטים, בדילמות ובסוגיות שהצוותים במחלקות מעלים במפגשי ההדרכה.
נשתף בתפישה העומדת בבסיס ההדרכה דרך הצצה למספר וינייטות של הדרכה קבוצתית במחלקות השונות.
נבחן את כלי העזר בהם אנו משתמשים להתבוננות על עבודת צוותי המחלקות, ובכך מתאפשר מקום לנקודות מבט נוספות.
מפגשי ההדרכה לכל צוות המחלקה יוצרים מרחב למידה והתבוננות על תהליכים רבים כגון: תהליכי העברה והזדהות השלכתית אשר משפיעים רבות על תהליכי חשיבה ודיון, ובמיוחד מעצבות את מבנה החשיבה המחלקתית .
מתוך כך נעלה שאלות ותהיות לגבי המשך דרך עבודתנו לאור השינויים המערכתיים שציינו לעיל.