• רציונל:
פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרונית הפוגעת בעיקר בנשים ומאופיינת בכאבים מפושטים, תשישות, פגיעה בריכוז, ותסמינים נוספים. התסמונת פוגעת קשות בתפקוד ובאיכות החיים ומלווה בתסמינים נפשיים כדיכאון וחרדה. התסמונת קשה לאיבחון והגדרתה אינה ברורה.
חווית הסבל של החולות נובעת מאי הבהירות בהגדרת התסמונת ע"י אנשי המקצוע והחולות, חוסר הכרה של החברה והמערכת הרפואית בה, ייחוס הסימפטומים להפרעה נפשית וחוסר נראות חיצונית של התסמונת.
חולות רבות מייחסות את התפרצות התסמונת לטראומות ילדות, לחץ נפשי ומאפייני אישיות כמו נתינה לאחרים ללא גבול וחוסר הקשבה לצרכים אישיים, שגרמו לקריסה גופנית. קיימת המנעות מפנייה לטיפול נפשי בשל הפחד מסטיגמה וחשש שפנייה לטיפול, פירושה חוסר הכרה בכך שמדובר בתסמונת גופנית.
העלייה בשיעור המאובחנות ובכמות ההפניות לטיפול עו"ס במכבי , הראתה על צורך במציאת מענה טיפולי קבוצתי.
• מטרות:
תיקוף פנימי וחיצוני לחוויה של הסבל.
הקשבה לגבולות הגוף והיכולת.
הפחתת המצוקה הרגשית באמצעות יצירת שינוי אינטרה פסיכי.
הפחתת תחושת בדידות
• שיטת ההתערבות:
קבוצה בת 8 מפגשים בגישה דינאמית, המשמשת מרחב לברור וביטוי העמדה הרגשית ביחס לתסמונת והשלכותיה. זאת מתוך הנחה שהבעת הרגש מפחיתה את ביטויו הגופני. הנחיית CO מובנית וכוללת הבעה רגשית של המנחות כמרכיב מרכזי. התקיימו 8 מחזורי קבוצות.
• ממצאים:
שאלונים שמולאו לפני תחילת ההתערבות ובסיומה מצביעים על שינוי תוך נפשי ובינאישי. המשתתפות קיבלו תיקוף והבנה עמוקה של חווית הסבל שלהן. למדו להקשיב לצרכיהן, לקבל התסמונת ולהכיר בקשר בין גוף ונפש. התקשורת עם הסביבה השתפרה ותחושת הבדידות פחתה.
• מסקנות והמלצות:
התערבות קבוצתית בגישה דינאמית הינה משמעותית ונחוצה לשיפור איכות החיים של החולות בפיברומיאלגיה. לאור המוגבלות המתלווה לתסמונת מומלץ לקיים קבוצות בפריסה נרחבת שתנגיש את הטיפול ליותר נשים בקרבת מגוריהן.
