הדינאמיקה של מערכות היחסים בקרב משפחות של אנשים עם פגיעה מוחית

רציונל:
פגיעת ראש נרכשת, הינה בעלת השפעה רחבה על איכות חיי הלוקה בה ובמיוחד על תפקודו הקוגניטיבי. מצב זה משפיע גם על בני משפחתו – הגרעינית ומשפחת המוצא, ומחייב גם אותם בתהליך התמודדות והסתגלות למצב החדש שנוצר. כאשר מדובר בפגיעת ראש נרכשת באמצע החיים, הפוגעת משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי של האדם, נראה כי מתרחשת דינאמיקה ייחודית לא רק בין האדם החולה לבני המשפחה השונים, אלא גם בין שתי המערכות המשפחתיות המעורבות בטיפול בו – ההורים מחד ובני/בנות הזוג מאידך.
המחקר הנוכחי בחן את החוויה של בני המשפחה המטפלים באדם עם פגיעת ראש נרכשת בניסיון להבין את הדינאמיקה של מערכות היחסים בין הדמויות המטפלות באדם הפגוע המייצגות שתי מערכות משפחתיות – משפחת המוצא – ההורים, אחים ואחיות והמשפחה הנוכחית/גרעינית של האדם החולה –בנות הזוג.
שיטת המחקר:
נערכו 20 ראיונות עומק חצי מובנים עם בני המשפחה המטפלים באדם שנפגע בזמן תהליך השיקום בבית החולים. מכל משפחה נכללו שני חברי משפחה המעורבים בטיפול בחולה- בת הזוג של החולה ובן משפחה ממשפחת המוצא.
ממצאי המחקר:
ממצאי המחקר מצביעים על השינוי שחל במערכות היחסים בין המערכות המשפחתיות לאור הצורך להתמודד עם הפגיעה של בן המשפחה. כמו כן, נמצא כי הטלטלה הרגשית המלווה את קרובי המשפחה השונים השפיעה בצורה דיפרנציאלית על משפחות שונות. במחקר נמצאו שני סוגי משפחות– המשפחות בשיתוף פעולה (עוטפות) ומשפחות בקונפליקט.
מסקנות והמלצות יישומיות:
מרכזיות היחסים בין המערכות המשפחתיות השונות בזמן האשפוז השיקומי, מצביעה על חשיבות הערכתם בזמן האשפוז בבית החולים. קיים צורך בהתערבות טיפולית משפחתית המתמקדת בדינאמיקה המתפתחת בעיקר בין משפחת המוצא למשפחה הגרעינית של פגוע הראש.