מאז 1950 ועד היום מתקיים תהליך חקיקה הולך וגובר בו מעגן המחוקק את מעמד העובד הסוציאלי בחוק. בתחילת 2015 נמצאו 194 חוקים, תקנות וצווים ,בהן מעוגן מעמד העובד הסוציאלי כמבצע או כמשתתף בביצוע של חוקים שונים. מספר האזכורים של עובדים סוציאליים בחוקים ובתקנות, הוא 334. כמות שאינה קימת בדיסציפלינה אחרת בישראל.
תופעה זו מצביעה על מגמת התפתחות משמעותית של העבודה הסוציאלית, המחייבת בירור מהותי לגבי ההשלכות על המקצוע ועובדיו.
מיון החוקים והתקנות ,בהם מעוגן מעמד העובד הסוציאלי ,מצביע על כך, שחקיקה זו מתייחסת למחזור החיים השלם של האדם מטרום לידה ועד המוות.
נתונים אלה מעוררים השתאות, ומחייבים ברור יסודי ומעמיק לגבי השלכותיהם על המקצוע, עובדיו וציבור לקוחותיו.
המספר הרב של החוקים והתקנות בהם מעוגן מעמד העובד הסוציאלי מצביע מחד על ההכרה החברתית, שיש בישראל כלפי המקצוע, ומאידך על תפקיד הפיקוח החברתי המוטל עלי המקצוע. אולם, החקיקה עצמה עלולה להיות גם "חרב פיפיות", כיון שהחקיקה, חייבת להיות מלווה בהקצאת משאבים ראויים שיאפשרו יישומה בצורה מותאמת להגנה על קבוצות אוכלוסייה חלשות כמו קטינים, חסרי ישע, נכים או סיוע בהתמודדות עם מצבים חברתיים קשים כמו מצבי אבטלה וחולי.
ההצגה תתמקד בהתפתחות התופעה של עיגון מעמד העובדים הסוציאליים בחוק והשלכותיה על מקצוע העבודה הסוציאלית. תועלינה סוגיות הקשורות מחד ללגיטימציה החברתית, המוענקת לעובד הסוציאלי ולמקצוע העבודה הסוציאלית באמצעות חקיקה רחבה זו, ומאידך נעמוד על אבני הנגף וסוגיות מקצועיות, הכרוכות בהתפתחות זו. המגמה של עיגון העבודה הסוציאלית והעובד סוציאלי בחקיקה בישראל יוצגו וילובנו בהצגה זו.
