בשנים האחרונות מתפתחת בארץ ובעולם תופעה של עסקים חברתיים, כלומר של מיזמים המקדמים מטרות חברתיות על-ידי שימוש באסטרטגיות עסקיות. בישראל יש כיום מאות עסקים חברתיים אשר עוסקים בשיקום תעסוקתי של אוכלוסיות מוחלשות. מגמה זו צפויה להתרחב לאור מדיניות ממשלתית חדשה המעודדת קידום עסקים חברתיים המשלבים אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה.
הספרות בתחום מצביעה על קונפליקט תמידי בין הצורך להרוויח לבין הצורך לקדם רווחה חברתית. מטרת מחקר זה הייתה ללמוד על האופן שבו צוות ניהולי מתמודד עם אתגרים ארגוניים בעת קידום משימתם הייחודית של יצירת שורת רווח כפולה - כלכלית וחברתית.
המתודולוגיה של המחקר היא איכותנית. נחקרו ארבעה חקרי מקרה של עסקים חברתיים המעסיקים אוכלוסיות מוחלשות ומודרות.
ממצאי המחקר מלמדים שארבעת העסקים הוקמו כדי לשפר את מצבן החברתי והכלכלי של אוכלוסיות מוחלשות בדרך של מתן תעסוקה כחלק מתהליך שיקומי. לשם קידום שורת רווח כפולה הוקמו בארגונים מערך עסקי ומערך חברתי אשר אפשרו לקדם רווח ורווחה חברתית של המוטבים. נמצא שהמערך החברתי מורכב מאנשי טיפול אשר מהווים את אחד מעמודי התווך של העסקים החברתיים ובעצם נוכחותם בעסק מהווים מנגנון מתווך ומגשר בין האוריינטציה העסקית לאוריינטציה חברתית, הן כלפי פנים הארגון והן כלפי חוץ, מול מוסדות רווחה שונים.
ממצא נוסף נוגע לתרבות ארגונית של העסקים ומלמד על שני מודלים ארגוניים של ממשק בין אוריינטציה החברתית והעסקית: א) "שותפות מסונכרנת" שבה שתי האוריינטציות פועלות זו לצד זו.
ב) "שותפות סינרגטית" שבה יש תלות בין שתי האוריינטציות ולכן גם יש צורך בעבודה משותפת רבה יותר.
לכל מודל יש השלכות על יחסי הגומלין בין האוריינטציות השונות, על האתגרים ודרכי התמודדות שנובעים מסוג השותפות. השלכות אלו יוצגו וידונו בהרצאה.
