האפוטרופוס שהזדקן – דילמות

בני משפחה המשמשים כאפוטרופא, אם כהורים לילד שעצמאותו מוגבלת ואם לבן זוג שעצמאותו פוחתת, תוהים לא אחת מי ישמש בתפקידם עת יזדקנו.
כוחו הפיזי והמנטלי של האדם פוחת בחלוף השנים ואובדן זה אינו פוסח גם על האפוטרופוס המזדקן. אובדני כשירויות הנלווים לגיל משנים אצל האדם לו מונה אפוטרופוס את תפיסתו לגבי האומניפוטנטיות של האפוטרופוס, ועם ההזדקנות מקבל האפוטרופוס כבתמונת מראה גם את השתקפות אובדניו.
אצל אפוטרופא לבן זוגו, נוספת לחווית אובדן היכולות גם אובדן השותפות. אתגר זה מעלה אצל האפוטרופוס שאלות על מיצוי חייו מול מסירות זוגית ושאלות הנוגעות לעתידו שלו נוכח האדם הקרוב המשתנה לנגד עיניו.
מספר דילמות צפות כאשר אפוטרופוס מזדקן דן באפשרות כי יעביר תפקידו לאחר:
1. סוגיית האחריות לדאוג לחלופת אפוטרופוס האם ומתי לממשה? היכולת להשתחרר רגשית מהמינוי.
2. חווית ההזדקקות. לאור איבוד כשירויות של האפוטרופוס המזדקן, ראייה רטרוספקטיבית על האפוטרופסות ומחשבה עתידית - מה ארצה שיעשה עבורי אפטרופא?
3. האפוטרופוס העתידי כמי שיוקיר עבודתי כאפוטרופוס טוב.
4. מקומו של אפוטרופוס מקצועי מול אפוטרופוס מבני המשפחה חווית האדם ששימש אפוטרופוס כמרכיב בהחלטה.
5. עמדת האדם לו מונה אפוטרופא אחרי הוריו או בן זוגו?
כדי לעבד אלו ולקבל החלטה בוחנים עם האפוטרופא את תפקידו שלו על ציר זמן.
1. טרום האפוטרופסות: מה היו הערכים, הידע, האמונות והאומנויות שרכש לצורך התפקיד.
2. בגרות אפוטרופסית: עם מה נדרש להתמודד, במה צלח, מה למד ובמה כשל.
3. מאזן ביניים: תקופת האפוטרופסות מרגע הרהורי העברת התפקיד ועד היום.
4. הבחירה והאיחולים: דמיון ושוני, האם מי שיקבל ממני את האחריות הוא האפוטרופוס שאאחל לעצמי?