מטלת ההאכלה הינה בין המשימות הקשות והמורכבות בתפקידן של המטפלים הישירים במסגרות לאנשים סיעודיים ואחת האינטראקציות החשובות בין הצוות המטפל למקבלי השירות במסגרות. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים של אוכלוסיות חסרות ישע בכלל, ואנשים עם מש"ה בפרט, בעת מטלה זו.
תצפיות אנתרופולוגיות בעת ההאכלה, ראיונות עם מנהלי המסגרות וקבוצות מיקוד חווייתיות בקרב מטפלים, הורים למקבלי השירות ובקרב אנשי טיפול ממקצועות הבריאות. כלי מחקר היו מילוליים ולא מילוליים, כמו כן בוצעו קבוצת מחקר וראיונות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית. בנוסף נערך מפגש סיעור מוחות להצגת ממצאי השלבים הקודמים ואיסוף רעיונות והמלצות יישומיות.
הממצאים מראים כי מטלת האכלה טומנת פוטנציאל גדול לאינטראקציה אישית, רגשית וחברתית. היחס להאכלה הינו טכני בלבד ולא כולל את המרכיבים הרגשיים והחברתיים של ההאכלה ניכר כי חוויית המטפלים בעת ההאכלה רווית אלמנט של לחץ בזמן ופחד מחנק יחד עם תחושת החמצה של הפוטנציאל הרגשי-חברתי הלא ממומש בחוויה. ממצאי קבוצת אנשים עם מש"ה עסקו בחוויה שלהם בעת ההאכלה.
ממצאי מפגש סיעור מוחות עסקו בסוגיות כגון: מה הופך האכלה למיטבית? כיצד ניתן לשנות תפישה ממטלה לחוויה? מה משמעות האמירה "מקבל השירות במרכז"? הביטים של מעורבות ושיתוף פעולה בהאכלה ועוד. בנוסף נשאלו המשתתפים על דרכים להטמעה ויישום כל הרעיונות שעלו.
המחקר חושף את התובנות העמוקות להאכלה ומציע מדד חדש שיביא לשינוי תפישה ממטלה לחוויה. ניתן לראות כי למטלת ההאכלה משקל רב בתודעת המטפלים הישירים, היא הינה בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר לעוררות רגשית.
ממצאי סיעור המוחות מהווים בנק רעיונות והמלצות יישומיות לבניית תדריך והנחיות חדשות יחד עם כלי מדידה לאנשי המקצוע בשטח העוסקים בהאכלת אנשים עם מש"ה.
