רציונל/רקע:
אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מתייחסת לאוטונומיה אישית, לרבות חירות האדם לבחור בעצמו (סעיף 3), כל זאת כחלק מקידום הרעיון של מימוש הזכות לשוויון וההשתתפות בחברה. כמו כן האמנה גם מדגישה את זכותו של הפרט (סעיף 21) לחופש הביטוי וגישה שוויונית למידע ובאמצעות כל צורות התקשורת לפי בחירתו. יש המתקשים (כולל אנשי מקצוע) לקשר מוגבלות שכלית התפתחותית עם יכולת האדם להציב מטרות עצמיות, להחליט ולבצע את ההחלטות.
מטרות:
אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מ.ש.ה) מאופיינת בשונות רבה ביכולת התקשורתית. חלקם נעדרי שפה ותקשורת ורבלית ומשתמשים שימוש מלא או חלקי תקשורת תומכת חלופית. אין זה נדיר כי סביבתם החינוכית הטיפולית וגם המשפחתית מדברת עבורם, מפרשת את רצונם ובכך מגבירה את החסמים לביטוי עצמי וליכולת אוטונומית לבחירה והשתתפות. היעד הוא להפחית את החסמים הללו הפוגעים באמון העצמי ומגבירים היווצרות סטיגמה עצמית של העדר מסוגלות עצמית.
המלצות יישומיות:
ההרצאה תציע עקרונות הנחוצים על מנת לפתח את יכולת הפרט עם מ.ש.ה. לקבלת החלטות ולאפשר בחירות על מהלך חייו האישיים עם דגש עלינו, כאנשי מקצוע, לאפשר, להתאים ולמצוא את הדרך להשמעת קולם של אנשים עם מ.ש.ה בדרך שבלתי תלויה במידת קשייו או יכולתו הוורבלית של ה"מדבר". השמעת הקול יכולה להתבצע מילולית, ויזואלית, סימנית, הבעתית וכו`. יובאו דוגמאות של מחקר משתף בו לקחו חלק פעיל ושיווני מבוגרים עם מ.ש.ה., ברמות תפקוד שונות. תוצג הערכת תכנית של מרכז יום עבור אנשים עם מ.ש.ה ומוגבלויות מוטוריות ותקשורתיות משמעותיות, אשר שאלה והסתמכה גם על מענה של האנשים עצמם תוך שימוש בתקשורת חלופית תומכת.
