רקע: לאינטרנט יש הפוטנציאל להעשיר ולשפר את חייהם של אנשים עם וללא מוגבלויות. עבור אנשים עם מוגבלות, החווים פעמים רבות סטיגמה והדרה חברתית, האינטרנט יכול לשמש ככלי להסרת חסמים ולקידום עצמאות ואיכות חיים.
מטרה ושיטה: באמצעות ניתוח נתיבים, מחקר זה בדק האם השתתפות חברתית ותחושת חיבור (connectedness) סובייקטיבית מתווכים בין השימוש באינטרנט לבין שביעות הרצון מהחיים בקרב אנשים עם וללא מוגבלויות בישראל. ניתוח נתונים שניוני נערך מתוך נתוני הסקר הלאומי "מדד השוויון" על 557 אנשים עם מוגבלות החיים בקהילה, להם זווג מדגם מקביל של 551 אנשים ללא מוגבלות. כלי המחקר היו שאלון האריס לסקירת אנשים עם מוגבלות בארצות- הברית ושאלון משאבים וקשרים חברתיים של מכון Rand.
ממצאים: הממצאים מצביעים על כך שההשתתפות החברתית ותחושת החיבור של אנשים עם מוגבלויות הינן חלשות יותר בהשוואה לאנשים ללא מוגבלויות. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בדפוסי השימוש באינטרנט. בקרב שתי הקבוצות, תחושת החיבור נמצאה כמתווכת בין שימוש חברתי באינטרנט לשביעות הרצון מהחיים: ככל שהשימוש באינטרנט למטרות חברתיות גבוה יותר, כך האדם נוטה לתחושת חיבור חזקה יותר, אשר משפרת בתורה את שביעות הרצון מהחיים. עבור אנשים עם מוגבלויות, ההשתתפות החברתית בפועל נמצאה אף היא כמשתנה מתווך. עבור אנשים ללא מוגבלות נמצא שככל שהשימוש למטרות שאינן חברתיות היה גבוה יותר, כך תחושת החיבור הייתה חלשה יותר ואיכות החיים נמוכה יותר.
מסקנות והמלצות יישומיות: השימוש באינטרנט אינו מהווה תחליף ליחסים חברתיים. על אנשי המקצוע ונותני השירותים לעודד אנשים עם מוגבלויות לפתח ולשמר יחסים חברתיים חזקים. על קובעי המדיניות לקדם נגישות וירטואלית, בדגש על אתרי רשתות חברתיות ולהתמקד בהסרת חסמים בסביבה הפיזית.
