רקע:
עמותת רוח נשית חותרת להשגת עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות, וזאת לאור העובדה שכ-50% מהנשים שיוצאות ממקלטים לנשים נפגעות אלימות חוזרות לאחר השהות במקלט לבן הזוג האלים בשל תלותן הכלכלית בו. מדינת ישראל רוויה במענים טיפוליים ומעני חירום לנשים שסובלות מאלימות, אך למעשה אין שום גוף ממסדי שעוסק במניעת "מעגל הקסמים" האלים באמצעות שיקומן הכלכלי והתעסוקתי של נשים אלו.
מטרות ושיטות:
עמותת רוח נשים פועלת כבר עשור להשגת אותה עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות ב-2 אסטרטגיות מרכזיות; שיקום תעסוקתי פרטני וקבוצתי שיאפשר את השתלבותה בשוק העבודה בתנאי העסקה הוגנים, וקידום מדיניות ושינוי חקיקה להסרת החסמים החברתיים והמבניים שמקשים על שיקומה הכלכלי והתעסוקתי.
מסקנות והמלצות יישומיות:
במרוצת השנים הצטבר ידע רב בעמותה בכל הנוגע לסיכויי הצלחתה של האישה לבצע שינוי תעסוקתי ולהתמיד בו לאורך זמן, והסתבר ששני המרכיבים החשובים ביותר בתהליך השיקום הם אורך הליווי והקשר האישי, שני מרכיבים שלא באים לידי ביטוי בתכניות אחרות שעוסקות בשיקום תעסוקתי של אוכלוסיות מוחלשות. בעמותת רוח נשית הליווי הפרטני אורך כשנתיים ומתבצע בחלקו הגדול על ידי מנטורית-מתנדבת שהוכשרה לשם כך הכשרה ייעודית. המנטורית מלווה את המשתתפת לאורך שנה בסטינג קבוע של פגישה שבועית, משמשת כמודל לחיקוי ואחות בוגרת, ויחד איתה המשתתפת משקמת את תחושת החוללות העצמית ואת האמון בסביבה ונפטרת מדפוסי תקשורת מעכבים, כל זה במקביל לתהליך התעסוקתי שמתנהל כל העת. בתהליך ניתן דגש רב על פיתוח מיומנויות רכות, שבלעדיהן המשתתפת לא תוכל להתמיד במקום עבודה לאורך זמן, וגם על הקניית מיומנויות קשות. המנטורינג מתבצע במקביל למגוון רחב של מענים נוספים להם זכאית המשתתפת ויחד הם יוצרים מודל עבודה חדשני בעל אחוזי הצלחה גבוהים שלאחרונה אף אומץ כמודל לעבודה עם נשים נפגעות אלימות במרכזי התעסוקה ברחבי הארץ.
