רציונל/רקע: תופעת האלימות הבין-זוגית בישראל הינה תופעה רחבת היקף ומטרידה. נשים רבות מסתייעות בטיפול פרטני ו/או קבוצתי המוצע במרכזים לשלום המשפחה בדרכן המורכבת ביציאתן ממעגל האלימות. ברם, אחוז קטן מההתערבויות המוצעות לנשים אלו כולל התערבות המשלבת את החוויה הגופנית בטיפול.
מטרה: מטרת ההתערבות המשולבת הייתה להעצים את הנשים לא רק באמצעות השפה וכוחה של הקבוצה אלא גם באמצעות החוויה הפיסית שנטמעה בגופן, בתקווה לייצר אפקט יעיל יותר ולסייע להן להתמודד עם מציאות האלימות אותה הן חוות כיום או השלכות האלימות שחוו בעבר.
שיטת ההתערבות: לאורכם של 8 מפגשים חד שבועיים לקחו חלק באופן קבוע 8 נשים, לכולן עבר של אלימות בין-זוגית על סוגיה השונים. ההתערבות חולקה למפגש חווייתי בו למדו הנשים מיומנויות קרב מגע בשיטת "Stay-Away" בהנחייתו של מאמן קרב מגע, ובחלקה השני התקיים מפגש טיפולי-קבוצתי בהנחיית המציגה, במהלכו עובדו התכנים שעלו בעקבות הפעילות החווייתית.
ממצאים: הנשים דיווחו על שיפור ניכר ביכולתן להקשיב לאינטואיציה הגופנית שלהן, לזהות מצבי סיכון פוטנציאליים ולפעול במידת הצורך. עוד תיארו הנשים עליה בבטחונן העצמי והפחתה ניכרת בתחושות של חוסר אונים. עם סיום הסדנא חלק מהנשים המשיכו בטיפול פרטני ו/או קבוצתי במרכז.
מסקנות והמלצות יישומיות: לאור דיווחי הנשים, ניכר כי פעילות גופנית המשלבת חוויה קבוצתית מעצימה הן ברמה הפיסית והן ברמה הנפשית, בכוחה להאיץ תהליכי העצמה והחלמה בקרב נשים אלו. מעבר לכך, ניכר כי דרך זו הינה יעילה בהנגשת שירותי המרכזים לשלום המשפחה לאוכלוסיה שאחרת לא הייתה פונה לקבלת טיפול בשל חשש מסטיגמה, בושה וקושי בהכרה בבעיה. לפעילות זו למעשה מזמינה את הנשים באופן עקיף לקבלת טיפול בבעיית האלימות עמה הן מתמודדות.
