מדיניות משותפת של חמישה משרדי ממשלה לטיוב שירותים לבני נוער בסיכון – המקרה של מרכזים לנוער

מימי אקרמן 1 אורי ארליך 1 דגנית לוי 2
1360-התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, ירושלים
2מרכז אנגלברג לילדים ונוער, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, ירושלים

בהרצאה זו נתאר את תהליך הפיתוח וההטמעה של אמות מידה להפעלה של מרכזים לנוער, על בסיס מסגרת מושגית בין-מקצועית, המשותפת לחמישה משרדי ממשלה. התהליך נעשה במסגרת "3600-התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון", בשיתוף "ג`וינט-אשלים" ומכון "מאיירס-ג`וינט-ברוקדייל".

ניתוח הנתונים הנאספים בתכנית הלאומית הראה כי רשויות רבות בוחרות להפעיל מרכזים לנוער. ישנם מרכזים בפיזור רחב, המתייחסים לתחומי חיים רבים, לפי מודלים שונים בהתאם לתפיסות מקצועיות מגוונות של משרדי הממשלה. מתוך הנתונים שנאספו עלו שאלות לגבי תרומתם למשתתפים והיכולת של כל מרכז לתת מענה למגוון רחב כל כך של צרכים. מצב זה הוביל לחשיבה שעבודה משותפת ואיגום המומחיות של כלל המשרדים השותפים, יכולים להביא ליצירת מסגרות איכותיות ומותאמות יותר לצורכי בני הנוער ובכך להוביל להגברת התרומה שלהם.

תהליך הפיתוח כלל חמישה צעדים:

1. קביעת שישה תחומים בהם יוגדרו אמות מידה.

2. הקמת צוות עבודה לכל תחום, בו נציגים ממשרדי הממשלה השותפים. בפני כל צוות הוצג מידע מספרות המקצועית ומהשדה הנוגע לתחום. בהמשך גיבש הצוות הצעה לאמות מידה בתחום אחריותו.

3. איסוף מידע מהשדה באמצעות קבוצות מיקוד עם גורמים שונים וסיורים במרכזים.

4. למידה דרך הספרות המקצועית של אמות מידה ותהליכים לגיבושם מקובלים בעולם.

5. דיון ואישור כלל אמות המידה בקבוצת העבודה לנערים ונערות ובוועדה הארצית של התכנית הלאומית.

נוצרו הסכמות בין-משרדיות שגובשו לידי אוגדן של אמות מידה להפעלה של מרכזים לנוער. חמשת משרדי הממשלה השותפים למהלך מחוייבים לעמוד באמות מידה אלה. בתהליך ההטמעה הוקמו צוותים בין-משרדיים במחוזות וברשויות של התכנית הלאומית. התהליך כולו מכוון לטיוב העבודה עם בני נוער, של כל מרכז נוער בפני עצמו, וחיזוק האחריות המשותפת ברמה הארצית והיישובית.









Powered by Eventact EMS