רציונל/רקע:. עובדים סוציאליים המתערבים בתחום ההתעללות וההזנחה בזיקנה מטפלים במצבי חירום דחופים, הנובעים מפגיעותם ומאופי מצוקותיהם של הזקנים, ששעון-החול של חייהם הולך ואוזל. החשיפה למצבים אלו משפיעה על רווחתם של העובדים הסוציאליים עצמם.
מטרות: מטרתו של מחקר איכותני זה היתה ללמוד על התבוננותן הרפלקסיבית של עובדות- סוציאליות בחווית המפגש הטיפולי עם קרבנות התעללות והזנחה בזיקנה ותוקפיהם. שאלות המחקר היו: כיצד העובדות מתכווננות למפגש הטיפולי עם קרבנות התעללות והזנחה בזיקנה ותוקפיהם? כיצד הן מתארות את משמעות ההתערבות - הן בעבורן והן בעבור הקליינטים שלהן? מה הערך המוסף למפגש הטיפולי בתחום זה בעבור העובדים הסוציאליות?
שיטות: המשתתפים היו 17 עובדות סוציאליות מנוסות, אשר עבדו עם תוקפים ועם זקנים שחוו התעללות והזנחה. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק חצי-מובנים, אשר תומללו. ניתוח הנתונים נערך באמצעות ניתוח תוכן תמטי.
ממצאים: שתי תמות התגלו: (1) מיקוד בקליינט: "זה המסע של חייהם" – התבוננות רפלקסיבית על ה"מסע" הטיפולי; (2) מיקוד בעולמה הפנימי האישי והמקצועי של העובדת הסוציאלית: הביטוי `אין מה לעשות` – איננו עוד באוצר המלים שלי" – תהליך הבשלה אישי ומקצועי.
מסקנות והמלצות יישומיות: בדיאלוג שהתפתח במהלך השיח הטיפולי, העובדות הסוציאליות ייחסו ערך חיובי לשינויים שאיפשרו לקליינטים שלהן השגת שליטה ותחושת ערך עצמי. במקביל, העובדות הסוציאליות עצמן חוו תהליך העשרה והעצמה מן המפגש עם חוויות החיים של הקליינטים הזקנים וזיהו תהליכים של התבגרות והתפתחות מבחינה אישית ומקצועית כאחד. כך, שני הצדדים הרוויחו מקשר גומלין זה. בעת פיתוח תכניות הכשרה להתערבות עם התעללות והזנחה בזיקנה, יש לכלול תכנים המתמקדים בעובדים הסוציאליים ומתייחסים להשלכות ההתערבות עליהם. מומלץ לכלול היבטים אלו גם בהדרכה לעובדים, שתינתן כחלק בלתי-נפרד מעבודתם.
