רציונל ורקע:
המחקר מבוסס על ניתוח מקרה של תהליך מיזוג ארגוני אשר הביא למיזוג ארבעה ארגוני שירותים חברתיים בעירייה גדולה בישראל שפעלו כמערכות ארגוניות נפרדות (האגף לשירותי רווחה, האגף לבריאות הציבור, הרשות לקליטת עלייה, והרשות להתמכרויות לסמים ואלכוהול) למערכת ארגונית אחת. המחקר איתר וזיהה את הגורמים ומרכיביהם המקדמים מהלך כזה של רפורמה ארגונית ואת הגורמים ומרכיביהם המעכבים אותו, בדגש על המגזר הציבורי והשירותים החברתיים ועל ארגונים ללא מטרת רווח.
שיטת המחקר:
ניתוח תוכן איכותי וכמותי (mixed method study) של חקר מקרה.
ממצאים:
מִדרָג התמות שנמצאו מייצגות 9 גורמים מקדמי מיזוג, ו6 גורמים מעכבי מיזוג.
מסקנות והמלצות יישומיות:
בעקבות מימצאי המחקר פותח מודל של שלושה טיפוסי מערכות פעולה בקרב הגורמים מקדמי המיזוג: מערכת הפעולה האקטיבית המקדמת את תהליך המיזוג,מערכת הפעולה הפאסיבית המקדמת את תהליך המיזוג ומערכת הפעולה שבתוך הארגון המתמזג, המעכבת את תהליך המיזוג ומערכת הפעולה שמחוץ לארגון המתמזג, המעכבת את תהליך המיזוג.
תרומתו של המחקר על שפע ממצאיו, משמעויותיהם והדיון בהם, היא לכל מי שיהיה מעורב בעתיד בתהליך של יישום מיזוג, על רקע אי ודאות כלכלית, תיעול משאבים, תלות במקורות מימון חיצוניים משותפים ופער גובר והולך בין צרכים למשאבים ובין מקורות לשימושים, יש לצפות כי תהליכי מיזוג המתרחשים כיום במגזר העסקי והפרטי, לא יפסחו על המגזר הציבורי – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים ועמותות. כיוון שיש כיום לא מעט כפילויות, חפיפות ואי תיאום בין פעילויותיהם של גופים ציבוריים הנותנים שירותים דומים לאותן אוכלוסיות יעד – בין השאר, ילדים, נוער וצעירים, בעלי מוגבלויות, קשישים, מתמכרים, ועולים חדשים – מן הראוי להיערך כבר עתה לתהליכי מיזוג במגזר הציבורי.
