הישוב לקיה (שפירושו "מציאה"), הינו ישוב בדואי המצוי בתנופה של עשיה קהילתית, בהובלת המחלקה לשירותים חברתיים בישוב.
מאפיינים תרבותיים שונים, מהווים אתגר מקצועי עבור העוסי"ם במחלקה, ובכלל זה מגבלות תרבותיות המקשות על יכולתן של הנשים לצאת לעבודה, מגבלות שונות על השתתפות בפעילות חברתית לא מפוקחת ועוד.
בראש המחלקה עומדת כבר שנים רבות מנהלת המחלקה, שהינה בדואית בעצמה, אשר השכילה למנף אתגרים אלו לטובת אוכלוסיית הפונים ולטובת קידומם.
הרקע המשמעותי להבנת סוגיה זו, הינו השינוי המתחולל בקרב החברה הבדואית- אשר מרכזו במעבר מחברה מסורתית ופטריאכלית, לחברה המשולבת בעולם המודרני ובקידמה הטכנולוגית.
המטרה המרכזית של ההתערבות הינה שמירה על האיזון הנכון בין כוחות משמעותים אלו, ויצירת מענים שיהוו פתרון נכון וראוי לפונים, תוך שימור של הערכים המסורתיים אליהם הורגלו.
מקרה אותו נרצה להציג בהרצאה, הוא שילוב בין 2 מרכזים הקיימים בישוב- מרכז עוצמה לטיפול בעוני והדרה, ומרכז משלים למשפחות עם צרכים מיוחדים ( הראשון מסוגו בחברה הבדואית)
השילוב של המרכזים , מעבר לאיגום המשאבים ולחיסכון בעלויות, מהווה גם דוגמא לפתרון ראוי של המתח התרבותי שהוזכר לעיל, בכך שהשתתפות במרכז עוצמה, המשרת בעיקר נשים ומיועד לסיוע בתחומי תעסוקה וכלכלה, נתפס כ"מותר" ואפשרי מבחינה תרבותית, והשתלבות מרכז המשפחות בתוכו- מקל על נשים נוספות לקחת חלק בפעילות ללא חשש ומגבלות.
המסקנות הנובעות מהפעילות בישוב, הינן:
- מתן יחס מכבד ומרכזי למקומה של התרבות והמסורת מייצר הסכמות ושיתופי פעולה.
- החברה עצמה מעונינת בשילוב בקידמה ובתרבות המודרנית – ומציאת דרכים ראויות לשילוב זה מקל על מקבלי ההחלטות למתן את המתחים.
בהרצאה נציג את המאפיינים התרבותיים ע"י מנהלת המחלקה, ואת דרכי ההתערבות ע"י היועץ של המרכזים.
