הטיפול במתבגרים בשרות מבחן לנוער דורש מיומנויות המצריכות להכיל את המתבגר עם קונפליקטים, קשיים ומשברים עמם מתמודד, דברים שאף הוו את הטריגר להתנהגות עוברת החוק. למופנים קושי לתת אמון, להבין ולחשוף את עולמם הפנימי ולאפשר שיח פתוח, זאת לצד חוסר גבולות, דפוסים ומיומנויות חברתיות בעייתיות וקושי בקבלת סמכות.
אטקינסון כותב כי אחת מהמטרות הבסיסיות של תרפיה נרטיבית, היא לסייע לאינדיבידואל לכתוב מחדש סיפור אלטרנטיבי, בונה יותר, בעל סוף פתוח יותר. תוצאה מקובלת תהיה הזיהוי או היצירה של סיפורים אלטרנטיביים, שיאפשרו להם להציג משמעות חדשה.
יהיה נכון להשתמש בגישה הנרטיבית על מנת לאפשר לנערים לספר סיפור אחר כדרך טיפולית.
אמנויות הקולנוע הינו מדיום שנענים לו. הקולנוע כמדיום דומה כל כך לחיים עצמם מאפשר להשלים פיסות חיים חסרות, מידע חסר, ומאפשר הבניה של סיפור חיים מחדש, נרטיב חדש ומיטיב דרך יצירת "העצמי" - ארגון מחדש.
בעידן הדיגיטאלי, נערים מסתתרים מאחורי פרופילים שונים המציגים מצג שווא. יש מקום לעבוד עמם על סיפור שהם רוצים לספר תוך התייחסות לבעיות ולקשיים עמם הם מתמודדים.
הקולנוע מכיל בתוכו את כל האומנויות: כתיבה, שיחה, עבודה עם משחק, צילום, אמנות פלסטית, מוסיקה ותנועה. ריבוי הנושאים מאפשר מגוון של התערבויות מתחומי האומנויות השונות, בתהליכי הפקת הסרט הקבוצתי / הפרטני. הווידאו תרפיה מחלקת את ההתערבות לשלוש קטגוריות עיקריות.
• הפקת סרט דוקומנטרי – סרט אישי - I movie
• עבודה דרך דימויים קולנועיים מופשטים.
• הפקת סרט עלילתי קבוצתי.
מדובר בכלי עוצמתי המצליח לגייס נערים להתבוננות פנימית מעמיקה יותר, להציף נושאים ולהתגבר על חסמים בתהליך הטיפולי. יצירת הסרט מוציאה לאוויר העולם ישות בפני עצמה המהווה עדות לתהליכים שהנערים עברו.
