שירות המבחן למבוגרים הנו שירות ממלכתי סוציאלי המעוגן בחוק הפלילי ומטרתו אבחון, פיקוח, טיפול ושיקום בעוברי חוק מבוגרים.
תוכנית הגפ"ן, גישור-פוגע-נפגע, שנבנתה ומיושמת בשירות המבחן למבוגרים הנה גישה אופרטיבית שנגזרה מתוך תפיסת הצדק המאחה. גישה זו מבוססת על ההכרה כי המעשה הפלילי הוא ביסודו פגיעה באנשים ובמערכות יחסים, ולפיכך יש לו מימדים אישיים וחברתיים. ההתנהגות הפלילית יוצרת ניגוד עניינים חריף בין מבצע העבירה לבין נפגע העבירה, ובמובן זה היא מחוללת ביניהם סכסוך. תוצאותיו של סכסוך זה הן פגיעות בנפגע העבירה, בקהילה ואף במבצע העבירה. ההליך הפלילי שם במוקד את עצם הפרת החוק כאשר תוכנית הגפ"ן שמה במוקד את הפגיעה במרקם היחסים בין בני אדם. מדובר בהליכים מקבילים, למרות זאת, הליך צדק מאחה טרם עוגן בחוק, דבר שייתכן והנו ביטוי לגישתם של אנשי דעת ומעשה בתחום המשפט כמו גם לתפיסתם של קובעי המדיניות.
מטרות תוכנית הגפ"ן הנן להביא לאיחוי פגיעות אלו על השלכותיהן האנושיות; האישיות והחברתיות, תוך התייחסות לסיבותיו של המעשה הפלילי. איחוי פגיעות משמעו מתן מענה לצרכים רגשיים, חברתיים וחומריים שהתעוררו עקב המעשה הפלילי אצל נפגע העבירה, תוך עידוד מבצע העבירה לקבל אחריות פעילה על מעשיו כלפי המושפעים מהם. התוכנית מציעה לנפגעי עבירות ולפוגעים מפגש המתרחש בתוך מרחב בטוח ומכבד, בהנחיית מנחה מקצועי, כאשר ההשתתפות בו הינה מבחירה חופשית ובהסכמה. מטרתו של ההליך, הינו ניסיון לאיחוי הפגיעות הרגשיות והחומריות (פיצוי) שחווה הנפגע ולעבור תהליך של ריפוי, איחוי והעצמה.
בהרצאה יובאו נתונים מסקר שנערך בשירות במהלך השנתיים האחרונות בשיתוף עם פרופ` אורי ינאי. הסקר נערך באמצעות מילוי שאלון שכלל שאלות סגורות ופתוחות על ידי צוות מנחי תהליכי הגפ"ן, וכלל את ההפניות לתוכנית בין השנים 2008-13. תנאי הסף להשתתפות במחקר היה מפגש מנחה ההליך עם הפוגע. ממצאי הסקר מצביעים על כך שב – 20% מההפניות נערך הסכם גפ"ן, שיעור הפוגעים אשר נמצאו מתאימים עמד על 75%, לעומת 35% מהנפגעים, ולבסוף 62% מההסכמים שנחתמו כללו פיצוי חומרי. באשר לרצידיביזם, נמצא כי 84.6% מהפוגעים שהוצע להם להשתתף בהליך לא ביצעו עבירה נוספת.
