הרציונל לבחירת ההתערבות נבע מתוך היחשפותנו לתופעת הגילנות במהלך עבודתנו במרכז הרפואי שערי צדק. ההתערבות נבנתה על בסיס ההבנה שעמדות כלפי זקנים, בחברה בה אחוז הזקנים הולך וגדל, הינו נושא חשוב וצריך להיות בסדר עדיפות גבוהה של מי שעתיד להיות חלק מאותה אוכלוסיה, כלומר- כולנו.
המונח Ageism גילנות -הינה דעה קדומה מצד קבוצת גיל אחת נגד קבוצות גיל אחרות ויכולה להיתפס כתהליך סטריאוטיפי שיטתי של אפליה נגד אנשים על רקע גילם המבוגר. (Butler, 1969, 1973).
התערבות זו חשובה על רקע הגידול הדמוגרפי של אוכלוסיית הקשישים בעולם בכלל ובישראל בפרט. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי 4.5, ואוכלוסיית הקשישים גדלה פי 10.1. כלומר, קצב הגידול של הקשישים היה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. (שנתון סטטיסטי, 2014).
מטרות ההתערבות היו בחינת עמדות סטודנטים כלפי זקנים, שינוי עמדות שליליות באמצעות גיוס הסטודנטים כסוכני שינוי. כמו כן, עיצוב דעת הקהל הכללי ביציאת הפרוייקט למרחב הציבורי.
שיטת ההתערבות היתה בחינת עמדות הסטודנטיות באמצעות העברת שאלונים המשקפים את עמדותיהן כלפי זקנים. ולאחר מכן, העברת מערך שיעור אשר בא לערוך התערבות פסיכו- חינוכית בנושא עמדות כלפי זקנים, הכרת המושג גילנות והגדרותיו, ניפוץ סטריאוטיפים נפוצים וכדומה. לאחר מכן הסטודנטיות התבקשו לעצב כרזות המראות את הקשישים באור חיובי. ובהמשך קיום תערוכה של הכרזות הנבחרות במרכז הרפואי שערי צדק.
התערוכה עוררה הדים רבים בקהלי יעד שונים, ובכך היוותה פתח לחשיבה מחודשת בנושא. יש להרבות בהעלאת הנושא למודעות הציבור בדרכים שונות. עמדות חיוביות כלפי זקנים ישפיעו באופן ישיר על מישורים רבים, בריאותיים, כלכליים, מדיניים וחברתיים.
