ש. גדל אצל אמו הביולוגית עד גיל 4 ולכן היא הופנמה בעולמו הפנימי כדמות משמעותית. סביב הכרזתו כבר אימוץ בגיל 7, עלתה דילמה מהותית ביחס להמשכיות הקשר עם אמו הביולוגית. מחד, טובתו הייתה כי לא ינותק ממנה לחלוטין. מאידך, לא יכלה לגדלו בגלל קשיים רבים בתיפקודה ההורי. כמו כן, עלה החשש באם האם לא תעבור תהליך טיפולי, הילד לא יוכל להיקלט במשפחה החדשה כי יחווה קונפליקט נאמנויות חזק שיקשה עליו מאד.
הצגת המקרה תתמקד בעבודה הטיפולית עם האם הביולוגית. מטרת ההתערבות טיפולית לסייע לאם לשתף פעולה ולעבור תהליך שתוכל לאפשר לו להימסר לאימוץ עם כל הקושי שבכך, ולתת לו את "ברכת הדרך" ותקבל את חוסר מסוגלותה לגדלו ובכך להמשיך לשמר את הקשר בין האם לילד.
התערבויות טיפוליות עם האם שאופיינו בהכלה, אמפטיה והתמקדות בצרכיה כמו גם במתן לגיטימציה לתחושות הקשות שלה סייעו לה בהפרדה בין צרכיה לצרכי הילד, כך הצליחה להמנע מהעברת מסרים פוגעניים במסגרת המפגשים עם בנה, להגיע אסופה למפגשים ובסופו של דבר לאפשר לעצמה ולילד להיות מסוגלים להנות מהקשר הקיים ביניהם, בצד הכרה של האם בטיפול הנאות שבנה מקבל אצל הוריו המאמצים.
