תחום העבודה הסוציאלית התעסוקתית שהתפתח מאוד בעשורים האחרונים משקף שתי אסכולות באשר לתפיסה של תעסוקה בכלל. גישה אחת הנהוגה בעיקר בארצות סקנדינביה רואה בתעסוקה זכות חברתית (a social right) לה נלווים מענים אוניברסאליים לשילוב בעולם העבודה. מנגד, הגישה הרווחת בארצות הברית, בבריטניה ובישראל בהן התעסוקה הינה חובה חברתית (a social duty) וכך גם המענים קשורים בחובת הפרט להשתייך למעגל העבודה תוך צמצום תלותו בקצבאות שונות של המדינה. מדיניות זו יצרה מענים רבים וסלקטיביים ל"אוכלוסיית מקבלי קצבאות" וראיתם כאוכלוסייה לה נדרשת התערבות ייעודית שתביא לשילובם התעסוקתי. כתוצאה מכך פותחו תכניות לאוכלוסיית כמו למקבלי קצבת הבטחת הכנסה, למקבלי קצבת נכות ולחרדים הפועלות עד היום באמצעות ארגונים, עמותות כמו גם בחסות אגף השיקום במשרד הרווחה. בהרצאה תינתן סקירה על המדיניות המעצבת את התוכניות השונות בישראל ותעלה השאלה האם נכון למשרד הרווחה והעבודה להמשיך ולספק מענה תעסוקתי לאוכלוסייה סלקטיבית או עליו לפתח מדיניות אוניברסלית בה השתתפות בעולם העבודה הנה זכות ולא חובה חברתית.
