ילדים מאומצים מרקע גזעי שונה ממשפחתם המאמצת נאלצים להתמודד עם קשיים ייחודיים על רקע הפער האתני. הפער האתני בא לידי ביטוי במראה שונה, מנהגים שונים, לפעמים כאלו שהילד מביא עימו ולעיתים כאלו שהסביבה מצפה ממנו להתנהג בהתאם למראהו ולסטריאוטיפים חברתיים.לאור האבדן הכפול של משפחתם הביולוגית והקהילה האתנית משבר הזהות שלהם עלול להחריף. חיזוק הבסיס הבטוח ותחושת השייכות המשפחתית בקרב ילדים אלו יכול להוות גורם מגן וממתן.
בהרצאה זו, נבחן בראי תיאוריית ההתקשרות את חוויות הילד באימוץ בין גזעי, וכיצד הורים מאמצים יכולים להגיב ולהתייחס לחוויות אלו באופן שתורם לפיתוח התקשרות בטוחה בינם לבין ילדם.
בהתבסס על ממצאים מחקריים וקליניים, יתוארו המלצות להורים מאמצים בפיתוח תחושת השייכות למשפחה, לפיהן יש לשמור על האיזון בין תמיכה בהמשכיות המורשת האתנית התרבותית של הילד המאומץ, לבין קידום תחושת השייכות של הילד המאומץ למשפחתו החדשה.
