בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לחשיבותו של שיח זכויות האדם במקצוע העבודה הסוציאלית. מגמה זו משקפת תהליכים דומים המתרחשים בעולם. יישומו של שיח זכויות האדם בעבודה הסוציאלית מחייב שינוי באופן שבו מבינים העובדים הסוציאליים את הפרט, כחלק מחברה וממדינה המעצבות ומשפיעות על יכולותיו וצרכיו. זאת, בשונה מההשקפה המקובלת יותר בעבודה סוציאלית, המעדיפה להתמקד בפרט, בצרכיו ובכוחותיו.
בישראל, שיח זכויות האדם הינו עדיין נחלתם הכמעט בלבדית של המשפטנים. זאת, למרות שהאתוס המקצועי של עריכת הדין איננו מחייב להיטיב את מצבן של האוכלוסיות המוחלשות, לקדם את זכויות האדם של החברה כולה או לפעול למען צדק ושיוויון. ערכים אלה, כולם כאחד, הם דווקא ערכיה של העבודה הסוציאלית, המחייבים את כל העובדים הסוציאלים בארץ כמו גם בעולם כולו.
שיח זכויות האדם בעבודה סוציאלית בישראל משקף במידה רבה הסכמה עם הקביעה המופיעה בדו"ח הוועדה למלחמה בעוני לפיה העניים בישראל אינם מודעים לזכויותיהם. מכאן נגזר תפקידם של העובדים הסוציאליים: לסייע לעניים במיצוי זכויותיהם. על אף חשיבותה הרבה של תפישה זו, והשינוי המשמעותי שהיא מייצגת ביחס לשיח הצרכים הקלאסי, הרי שהעיסוק במיצוי הזכויות החוקיות איננו מבטא את אופיין של זכויות האדם, כנובעות מעקרונות יסוד של השיטה המשפטית במדינה דמוקרטית ולא מכוח חוקי הכנסת.
ההרצאה תציג את האתגר הניצב כיום בפני המקצוע בהקשר לשיח זכויות האדם, המחייב לא רק את המשך הטמעתו של שיח הזכויות בקרב העובדים הסוציאליים והסטודנטים אלא גם שינוי החקיקה והרחבת התפישות ביחס למהותו של שיח הזכויות באופן שיסייע לעובדים הסוציאלים להעצים את הפונים ולהאבק עמם יחדיו לקידום זכויותיהם.
