אנשי צוות העוסקים בתחום האונקולוגי עשויים לחוות תחושות אבדן ואבל קשות כאשר עליהם ללוות מטופלים בזמן מחלתם ובסוף חייהם. הם עשויים לחוות שחיקה, תשישות נפשית, תחושות כישלון אישי, חוסר סיפוק והנם בסיכון לפתח "תשישות חמלה" אשר נובעת בעיקר מהאינטראקציה עם המטופל עצמו ומושפעת מטראומטיזציה של איש הצוות במאמציו לעזור לאחר.
מטרת מחקר זה היא בירור סוגיות אלו והבנת דרכי ההתמודדות של אנשי הצוות תוך שילוב תיאוריות של "תרפיה באמנות" ו"אמנות בבריאות"- שימוש באמנות במערכת הבריאות על מנת להגביר את רווחת הצוות והמטופלים דרך שימוש בהרחקה, הבעה ומרחב רפלקטיבי אשר האמנות מאפשרת.
שיטת המחקר כללה העברת סדנת התמודדות בשילוב כלים אמנותיים לצוות המערך ההמטואונקולוגי (רופאים, אחיות, כוח עזר, מזכירות) במרכז הרפואי "סורוקה". נערכו שלושה מפגשים; בכל מפגש הועבר כלי מובנה באמנות יחד עם תיאוריית התמודדות שונה. כמו כן, נערכו ראיונות עם אנשי צוות מכל דיסציפלינה אשר סיפקו העמקה. איסוף הנתונים כלל ניתוח תמטי של השיח והראיונות וכן ניתוח ציורי המשתתפים.
